הנורמליזציה- פנים רבות לה: דגמים ביחסי ישראל-ערב: [מתוך המדור: הבמה המחקרית]

פרסום מחקרי: פרסום בכתב עתמאמרביקורת עמיתים

תקציר

הסכמי אברהם בין ישראל, איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מרוקו וסודאן ב-2020 בישרו על הופעת דגם חדש של נורמליזציה. על רקע קיומו של שלום "קר" בין ישראל למצרים ולירדן – הקיים בעיקר בין הממשלות ולא בין העמים – דגם "חם" יותר של שלום התפתח עם האמירויות, בחריין ומרוקו. התפתחות זו הפתיעה במיוחד, לאור העובדה שלא חלה כל התקדמות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ושמשמעות המונח הערבי לנורמליזציה (תטביע) בעולם הערבי שלילית מעיקרה. מאמר זה ממפה את דגמי הנורמליזציה שצמחו ביחסי ישראל עם מדינות ערב לאורך השנים. מיפוי כזה מלמד על קיומם של שלושה דגמים: נורמליזציה לא-רשמית המאופיינת בקיום קשרים דו-צדדיים – בעיקר חשאיים – ללא כינון יחסים דיפלומטיים; נורמליזציה רשמית פונקציונלית (גם חלקית, כפויה או סלקטיבית), המאופיינת בשיתופי פעולה בתחומי ביטחון, מודיעין ולעיתים גם כלכלה. זו מבוססת בעיקר על קיומם של אינטרסים ואויבים משותפים ומתקיימת בעיקר מאחורי הקלעים, אך יש בה גם גילויים פומביים הנובעים מקיומם של יחסים דיפלומטיים; נורמליזציה לגיטימית (או מלאה), המאופיינת בשילוב של שיתוף פעולה ברמה הממשלתית וברמה העממית. המשטר מוביל מלמעלה תהליך של שיתוף פעולה עם ישראל, שרובו מתנהל בגלוי ובפומבי ומקצתו בסתר. הדיון התאורטי מניח את התשתית לניתוח היסטורי אמפירי של הדגמים הללו ביחסי ישראל עם הפלסטינים ועם מדינות במזרח התיכון. (מתוך המאמר)
שפה מקוריתעברית
עמודים (מ-עד)47-65
מספר עמודים19
כתב עתעדכן אסטרטגי
כרך25
מספר גיליון1
סטטוס פרסוםפורסם - 2022

IHP Publications

  • ihp
  • הסכמי אברהם -- (2020)
  • הסכסוך הערבי-ישראלי
  • פלסטינים

פורמט ציטוט ביבליוגרפי