Early in the late Acheulian: Techno-typological analysis of the earliest lithic assemblage from Lower Paleolithic Revadim, Israel

Revadim is a multi-layered late Acheulian site on the southern coastal plain of Israel, preliminarily dated to between 500,000 to 300,000 BP. The site is characterized by rich lithic assemblages dominated by flake production and tools made on flakes, with varied frequencies of bifaces, and rich faunal assemblages with a prominent presence of elephants. In this paper we present a techno-typological analysis of a lithic assemblage originating from one of the deepest archaeological contexts excavated at the site, and hence the earliest– Layer C5. It is located directly on top of sterile red paleosol (Hamra) and below the rest of the archaeological strata in this area. We describe the lithic assemblage and reconstruct the different chaînes opératoires represented, emphasizing the presence of interesting phenomena such as prepared cores (resembling the Levallois method), cores-on-flakes for the production of small sharp items, and reuse of handaxes as cores. The lithic assemblage from Layer C5 reflects many of the lithic components characterizing late Acheulian lithic technology and demonstrates that all these lithic practices are present at the site since the beginning of human occupation at this locale. The analysis of the earliest lithic assemblage from this multi-layered open-air late Acheulian site contributes to our understanding regarding the mode of adaptation and behavior related to the production and use of stone tools within the late Acheulian cultural complex of the southern Levant. האתר האשלי המאוחר רבדים, אשר נחפר על ידי צוות בראשות פרופ' עפר מרדר וד"ר יניר מילבסקי, נמצא כקילומטר וחצי צפונית לקיבוץ רבדים, על גבעה קטנה בגובה 71–73 מטר מעל פני הים, במפגש בין נחל תמנע לנחל שורק. בדיקות תיארוך בשיטות שונות מצביעות שגיל האתר הוא בין 500,000–300,000 שנים לפני זמננו ויתכן אף קודם. במהלך ארבעת עונות החפירה, בין השנים 1996 ל-2004, נחפרו ארבעה איזורים D–A ובנוסף שתי תעלות (T12 ו-T23) לבירור הקשר הסטרטיגרפי בין שניים מאזורי החפירה המרכזיים: B ו-C. סך הכל נחפר שטח של כ-250 מ"ר. בשטח C נחפרו 44 מ"ר בשני אזורים, מזרח ומערב. בשטח C המערבי נחשפו חמישה מפלסים כשהקדום ביותר הוא מפלס C5. במאמר זה נציג ניתוח טכנו-טיפולוגי של מכלול הצור משכבה קדומה זו. עובי מפלס C5 הוא 25 ס"מ וצפיפות פריטי הצור בו היא מעל ל-80 פריטים למ"ר. המפלס נחשף על פני כ-8 מ"ר בחלק הצפוני של שטח C במגע בין השכבה האפורה לחוסמס. במכלול הצור של שכבה C5 1739 פריטי צור, מכלול קטן באופן יחסי שאפשר ניתוח מעמיק של מסלולי רצף ההפחתה השונים כפי שמיוצגים בשכבה זו. ניתוח המכלול מגלה תמונה מגוונת וכן שונות גבוהה הן של מסלולי ההפקה והן של הכלים. בהפקת הפריטים ניתן להבחין בשלושה מסלולים עיקריים. פריטים גדולים ובינוניים בטכנולוגיות גרעין שונות (גרעינים "פשוטים" בעלי שטח נקישה אחד או שניים), הפקת פריטי מטרה מגרעינים מעוצבים (בטכנולוגיה המכונה כאן פרוטו-לבלואה וכן טכנולוגיה דיסקואידלית) וכן פריטים קטנים מאד על ידי מיחזור של נתזים וכלי נתזים כגרעינים. הפריטים שהופקו שובררו בחלק מהמקרים ומהווים חלק עיקרי מהכלים בשכבה. על כן, מכלול הכלים מורכב בעיקרו מנתזים משובררים, כלי נתזים וכן כלים דו-פניים. מעט מאד כלים דו-פניים, מאפיינים חשובים של קומפלקס התרבויות האשלי, נמצאו בשכבה זו ניתוח מעמיק של אחת השכבות הקדומות ביותר באתר אשלי מאוחר בארץ ישראל מהווה תוספת קטנה אך חשובה לידע המצטבר בנוגע לתהליך השינוי של תרבות האדם, הבאה לידי ביטוי בהיבטים טכנולוגיים, בסוף התקופה הפליאוליתית התחתונה בלבנט.