Adaptation of middle school science teaching to the developmental perspective of Waldorf education

חינוך ולדורף )Waldorf )משתייך לזרם החינוך ההומניסטי. הוא נוסד בתחילת המאה על-ידי המחנך וההוגה רודולף שטיינר )1861-1925) (Steiner .)בית-הספר הראשון הוקם בשנת 1919 כבית-ספר לילדי פועלים במפעל לסיגריות “ולדורף-אסטוריה” בעיר שטוטגרט שבגרמניה. בית הספר הוקם בעקבות פנייה אל שטיינר מצד בעל המפעל אמיל מולט שביקש להקים בית-ספר ברוח רעיונותיו עבור ילדי הפועלים )1991, Barnes .)שטיינר כינה את בי”ס הראשון כ′בי”ס ולדורף החופשי′, במונח ”חופשי” התכוון לציין את בי”ס כמקום שבו הילד חופשי לפתח את אופיו העצמי ללא השפעות פוליטיות וכלכליות זרות )פרנסיס, 2003 .)אך בניגוד לבית הספר הפתוח, הוא לא התכוון שהילד חופשי לבחור את התכנים ואת דרכי הלימוד אלא שהתכנים ודרכי הלימוד מותאמים לילד )לפי התפיסה ההתפתחותית של חינוך זה( ולא לשום מניעים אחרים. עד היום נקראים בתי הספר הפועלים בגישת החינוך האנתרופוסופית, בתי ספר ”ולדורף”. מאז צמחה תנועה חינוכית זו בעולם, באירופה קיים המספר הגדול ביותר של מוסדות לחינוך ולדורף. בישראל מספר המוסדות לחינוך ולדורף ולהכשרת מורים נמצא בעלייה )טבלה מספר 1 ,)והיחס בין מספר המוסדות לנפש הוא מהגדולים בעולם. במאמר זה יוצגו המאפיינים העיקריים של הוראת המדעים בחינוך ולדורף בחטיבת הביניים. מאפיינים אלה הם תוצר של מחקר גישוש שערכה הכותבת במהלך לימודיה לתואר שלישי במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן. מטרת המחקר הייתה לאפיין את הוראת המדעים בחינוך ולדורף. גישה זו מתאפיינת בשפה משלה, ולכן מטרה נוספת הייתה למצוא את המקבילה המדעית של כל קטגוריה שנמצאה כמאפיינת של חינוך זה. במאמר זה יוצגו המאפיינים המתייחסים לחיבור שנעשה בין התפיסה ההתפתחותית של הילד ובין דרכי ההוראה בחטיבת הביניים. בימים אלה מתקיים תהליך של הכרה ורישוי של בתי ספר ולדורף בארץ. זרם חינוכי זה הוא מן המאתגרים להבנה, שכן התפיסה ההתפתחותית שעומדת בבסיסו מהווה יסוד מארגן לכלל הגישה. אי הבנה של התפיסה ההתפתחותית ושל השפעתה על דרכי ההוראה עלולה להוביל לתפיסות שגויות כמו: ”לא נעשה שימוש במחשבים“, ”כל התלמידים סורגים“, ”אין לימודי קריאה וכתיבה מסודרים“, ”לתלמידים מותר לעשות מה שהם רוצים“ או ”בחינוך זה לא לומדים מדעים“. כל אחד מן ההיגדים אינם מאפיינים את חינוך ולדורף אלא מאפיינים שלב כזה או אחר בתהליך ההתחנכות. אי הבנת הרצף מותירה את ההיגד מנותק מהקשרו. למשל, ”לא נעשה שימוש במחשבים בשנים הראשונות“, אבל החל מחטיבת הביניים יש למידה מתוקשבת ויש תלמידים שאפילו מרחיבים ל-5 יח“ל במדעי המחשב. ”כל התלמידים סורגים“ בכיתות א‘-ד‘. אח“כ יש לימודי מלאכות אחרים, וכדומה. בהתייחס ללימודי המדעים, כל התלמידים לומדים את כל תחומי המדעים )פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי כדור הארץ( עד כיתה י“ב, וישנם גם כאלה שמרחיבים בתחום אחד או יותר מתחומי המדעים במבחני הבגרות. אולם לימודי המדעים מתאפיינים גם הם בגישה של הוראה המותאמת לשלב ההתפתחותי של הלומדים, ולכן לא נוכל להתייחס לקוריקולום המדעי ללא הבנה של התפיסה ההתפתחותית שבבסיס גישה זו.