תרומתה האפשרית של המסורת היהודית ההלכתית ליצירת צדק חברתי במדינה יהודית דמוקרטית

המדיניות הכלכלית–חברתית במדינת ישראל עברה בדור האחרון במהירות רבה מהדגשים סוציאל–דמוקרטיים של מדינת רווחה מערב אירופית, המשלבים בין ערכו של האינדיבידואל ובין חשיבות הזהות החברתית, אל עבר הדגשים קפיטליסטיים–ליברטריאניים בנוסח האמריקני, המקצינים את מרכזיות חירותו של האינדיבידואל בעל היכולת והיוזמה הכלכלית. הפערים הכלכליים בישראל ההולכים וגדלים יש בהם עוול מוסרי חמור, ולא עוד אלא הם אף מעמידים קשיים מתעצמים על חוסנה הפנימי של החברה. מנגד, מדיניות הרווחה הישנה לוקה בפגמים מהותיים החורגים מן התחום הכלכלי וגולשים אל התחום המוסרי. בייחוד יש לתת את הדעת על עוצמת היתר של ביורוקרטיית הרווחה, על הגברת תחושת התלות של "צרכני הסעד" בפטרוניהם הביורוקרטיים, ועל הפיכת הבחירה בטפילות חברתית לפתרון נוח עבור רבים. (מתוך המאמר)