תפיסות ותחושות של ילדים ובני נוער בישראל: בנוגע לווירוס הקורונה וחייהם האישיים

"בדו"ח זה מוצגים ממצאים ראשוניים אודות השקפת עולמם של ילדים בישראל על חייהם ורווחתם האישית בצל התפרצות נגיף הקורונה. השאלון הופץ כסקר אינטרנטי באפריל 2020 בקרב מדגם מייצג של ילדי ישראל שכלל 654 ילדים בגילאי 16-10. איסוף הנתונים איסוף הנתונים נערך על-ידי קבוצת גיאוקרטוגרפיה (www.geokg.com) מכון סקרים ומחקר אשר באמצעות סקר אינטרנטי אסף מדגם מייצג של חלקי החברה הישראלית. השאלון הופץ כסקר אינטרנטי אנונימי אל בתי האב הרשומים לפאנל האינטרנטי של קבוצת גיאוקרטוגרפיה, פיזור השאלון נעשה תוך שמירה על מכסות של קבוצות גיל ומגדר, פיזור גיאוגרפי ודתי (במגזרים היהודי, החרדי והערבי). ילדים בגילאי 12-10 היו מחויבים במענה בנוכחות הוריהם. האוכלוסייה הערבית נשאלה באמצעות סקר טלפוני. כלי המחקר והמדידה: כלי המחקר מבוסס על שאלון של סקר "עולמות הילדות", Children's WORLDs, ) www.isciweb.org), כאשר חלק מהשאלות הותאמו למצב הייחודי של התקופה. כלי המחקר היה מורכב משאלות סגורות בלבד, כאשר הילדים התבקשו לבחור את התשובה המתאימה ביותר עבורם. חלק ניכר מהשאלות כללו תשובות בסולם בין 0-10. בדו"ח הנוכחי תשובותיהם מחולקות ל-2 קטגוריות עיקריות לצורך נוחות ובשל הנטייה של אנשים לדרג שביעות רצון גבוהה במדדי רווחה סובייקטיבית: (1) אחוז הילדים שתשובותיהם נעו בין 0-4 (הסכמה במידה מועטה-חוסר הסכמה), ו-(2) אחוז הילדים שתשובותיהם נעו בין 8-10 (הסכמה במידה גבוהה). הקטגוריות מותאמות עבור כל שאלה ומוצגות במקרא הגרפים. שאלות על חלוקת הזמן של הילדים (חלק 4) כללו את התשובות: "בכלל לא", "כמה דקות ביום", "כמה פעמים לכמה דקות", "כמה שעות", "יותר מארבע שעות ביום", "רוב שעות היום". לצורך נוחיות, התשובות מחולקות ל-3 קטגוריות עיקריות: (1) בכלל לא, (2) פרק זמן מועט ביום ("כמה דקות ביום", "כמה פעמים לכמה דקות"), ו-(3) כמה שעות-רוב היום ("כמה שעות", "יותר מארבע שעות ביום", "רוב שעות היום")". --- מדוע חשוב לשאול ילדים על רווחתם האישית? מטרת המחקר הייתה לקבל את תשובותיהם הישירות של ילדים בישראל על עמדותיהם, תחושותיהם ורגשותיהם של הילדים בנוגע לחייהם באופן כללי, ולהשפעות התפרצות נגיף הקורונה על חיי היומיום שלהם בפרט. הרציונאל למחקר זה נובע ממספר גישות אשר רואות בילדים כבעלי דעה ועמדה משל עצמם ותומכות בשמיעת קולם של הילדים בהקשרי חיים שונים. במרכזן הסוציולוגיה החדשה של הילדות, אשר תופסת את תקופת הילדות כשלב חיים בפני עצמו ולא רק כשלב מכין לחיים הבוגרים, ועל כן קוראת להתייחסות לפרק זמן זה במהותו העכשווית. בנוסף, מחקרים מצביעים על פער בין תפיסתם והערכתם של מבוגרים את חיי הילדים, לבין תפיסתם והערכתם של הילדים את חייהם בעצמם. התחזקות מעמד וזכויות הילד בחברה הביאה לאימוץ גישה המתרכזת בילדים, אשר הובילה בין היתר לפיתוח כלים למדידה סובייקטיבית של רווחת חייהם. רווחה סובייקטיבית מורכבת מהתפיסות, ההערכות והשאיפות של אנשים בנוגע לחייהם ולתחושות האושר והרווחה החיובית שלהם, אשר מהוות מרכיבים מרכזיים לחיים טובים. קיים קשר חזק בין מדדי רווחה סובייקטיביים של ילדים לבין מדדי רווחה אובייקטיביים (מדדים חומריים, בריאות, חינוך, התנהגות וסביבה), וממצאים אלו מחזקים את מחויבותנו כחברה לקבל תמונה רחבה של רווחת הילד וחייו ולהתבונן על שני המרכיבים יחדיו. המדדים רבים, וביניהם הערכת המשאבים החומריים של הילדים, מדדים לתחושת רווחה אישית ורווחה פסיכולוגית, הערכת שביעות הרצון מהחיים בכלל ומתחומי חיים מסוימים כגון משפחה, חברים, אזור מגורים, בית הספר ובריאות. בעת זו של מגפת ווירוס הקורונה העולמית (19-COVID), ההשלכות על עולמם האישי, החברתי והחומרי של הילדים משתנה מיום ליום. מצאנו לנכון לבחון את מצבם של הילדים בתקופה הזו בה הם נמצאים בעיקר בביתם, כאשר התקשורת עם בית הספר, חברים וגורמים נוספים מתאפשרת בעיקר דרך האינטרנט, ולהבין כיצד הילדים חווים את הזמן הזה בהיבטים שונים.