Abstract
השדה הסמנטי של הגוף וחלקיו הוא אולי המוקד החשוב ביותר במערך הלקסיקלי של כל שפה טבעית כיוון שגוף האדם מעמיד את מסגרת ההמשגה הראשונית והבסיסית ביותר שבאמצעותה תופסת ההכרה האנושית את המציאות שסביבה. מבחינה לקסיקלית למעמד זה שני פנים. מצד אחד, מחקרים בלשניים רבים לימדונו כי המונחים המציינים את איברי הגוף הם מן המקורות העיקריים להרחבת הלקסיקון, בתחום מילות התוכן ומילות התפקיד יחד. המעיין במקורות המעידים על העברית בתקופת חיותה בעת העתיקה נתקל כאן וכאן במונחים שהקשרם מעיד עליהם כי הם שייכים לשדה סמנטי זה אבל הבנתם המדויקת וזיהוי מוצאם שנויים במחלוקת. המחקר המוצע כאן מתמקד בפריט לקסיקלי אחד שכזה, המתועד בלשון המגילות מקומראן וטרם זכה לביאור ממצה. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 25-57 |
Number of pages | 33 |
Journal | לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה |
Volume | 77 |
Issue number | 1 |
State | Published - 2014 |
IHP publications
- ihp
- Aramaic language
- Dead Sea scrolls
- Hebrew language -- Etymology
- Hebrew language -- Phonology
- Hebrew language -- Semantics
- Hebrew language, Biblical
- Language and languages -- Foreign elements
- Lexicography
- אטימולוגיה עברית
- מגילות מדבר יהודה
- מילונאות
- סמנטיקה עברית
- פונולוגיה עברית
- שאילה (בלשנות)
- שפה ארמית
- שפה עברית -- תקופת המקרא
RAMBI publications
- rambi
- Dead Sea scrolls -- Language, style
- Hebrew language -- Semantics
- Hebrew language, Post-Biblical -- Terms and phrases