Abstract
סרבנות גט היא בעיה חברתית קשה הנובעת ממציאות של נישואין יהודיים דתיים. החיבור עוסק במצב
של סחטנות, דהיינו מצב שהסרבן מנסה להשיג הישגים כספיים תמורת הסכמתו להתגרש. בית הדין
הרבני, הפרטי, הפועל מכוח בוררות ברוב העולם, או המדינתי, הפועל מכוח סמכות המדינה בישראל,
אינו עושה דבר או אינו יכול לעשות דבר לבד מלצוות על הסרבן לגרש את אשתו. בתי דין רבניים פרטיים
חסרים כוח של אכיפה. לבתי הדין הרבניים המדינתיים בישראל אמנם עומד כוח אכיפה (אם כי לא בלתי
מוגבל), אולם הם משתמשים בו במשורה בלבד, מחשש שאמצעי אכיפה יפסלו את הגט, שאמור להינתן
מתוך הסכמה ורצון חופשי. הכלים ההלכתיים אפוא מוגבלים, ונדרשים פתרונות חיצוניים, מלבד דיני
המשפחה הדתיים. פתרונות מוכרים במישורים כגון חקיקה בדיני משפחה או הפעלת סנקציות פליליות
אינם מצליחים גם הם להיאבק מאבק כולל בתופעה הכאובה. שחרור מסורבות גט מעגינותן הוא אפוא
משימה חברתית חשובה ביותר, המצריכה יצירת מנגנונים יצירתיים נוספים או שימוש יצירתי במנגנונים
קיימים שלא נעשה בהם שימוש עד כה בסיטואציה של סרבנות.
בסרבנות הנובעת מסחטנות כספית ניתן להיאבק בדרכים אזרחיות שונות מחוץ לדיני המשפחה הדתיים,
שלא כולן מוצו עד היום. חיבור זה יתמקד בכלי של תביעה חוזית נגד הסרבן, כלי שאינו עומד באור
הזרקורים בישראל, ויש להביאו למרכז הבמה לצד המנגנון המוכר יותר בישראל, הוא תביעה נזיקית. שני
הפתרונות הללו נועדו ברוב המקרים לבצע עסקה סיבובית – הסרבן ייתן גט תמורת ויתור המסורבת על
הפיצויים שבהם זכתה בתביעה האזרחית, אם אלה גבוהים דיים ומהווים משקל נגדי לכוח המיקוח
העדיף של הסרבן. בחיבור יוצגו חמישה מסלולים חלופיים של תביעות חוזיות בגין סרבנות גט. הם
יידונו כשלעצמם זה מול זה, וכולם אל מול תביעות הנזיקין. המסקנה תהיה שהפתרון הטוב הוא להגדיל
את ארגז הכלים העומד לרשות מסורבות הגט ולעודד את השימוש בתביעה החוזית לצד התביעה הנזיקית
של סחטנות, דהיינו מצב שהסרבן מנסה להשיג הישגים כספיים תמורת הסכמתו להתגרש. בית הדין
הרבני, הפרטי, הפועל מכוח בוררות ברוב העולם, או המדינתי, הפועל מכוח סמכות המדינה בישראל,
אינו עושה דבר או אינו יכול לעשות דבר לבד מלצוות על הסרבן לגרש את אשתו. בתי דין רבניים פרטיים
חסרים כוח של אכיפה. לבתי הדין הרבניים המדינתיים בישראל אמנם עומד כוח אכיפה (אם כי לא בלתי
מוגבל), אולם הם משתמשים בו במשורה בלבד, מחשש שאמצעי אכיפה יפסלו את הגט, שאמור להינתן
מתוך הסכמה ורצון חופשי. הכלים ההלכתיים אפוא מוגבלים, ונדרשים פתרונות חיצוניים, מלבד דיני
המשפחה הדתיים. פתרונות מוכרים במישורים כגון חקיקה בדיני משפחה או הפעלת סנקציות פליליות
אינם מצליחים גם הם להיאבק מאבק כולל בתופעה הכאובה. שחרור מסורבות גט מעגינותן הוא אפוא
משימה חברתית חשובה ביותר, המצריכה יצירת מנגנונים יצירתיים נוספים או שימוש יצירתי במנגנונים
קיימים שלא נעשה בהם שימוש עד כה בסיטואציה של סרבנות.
בסרבנות הנובעת מסחטנות כספית ניתן להיאבק בדרכים אזרחיות שונות מחוץ לדיני המשפחה הדתיים,
שלא כולן מוצו עד היום. חיבור זה יתמקד בכלי של תביעה חוזית נגד הסרבן, כלי שאינו עומד באור
הזרקורים בישראל, ויש להביאו למרכז הבמה לצד המנגנון המוכר יותר בישראל, הוא תביעה נזיקית. שני
הפתרונות הללו נועדו ברוב המקרים לבצע עסקה סיבובית – הסרבן ייתן גט תמורת ויתור המסורבת על
הפיצויים שבהם זכתה בתביעה האזרחית, אם אלה גבוהים דיים ומהווים משקל נגדי לכוח המיקוח
העדיף של הסרבן. בחיבור יוצגו חמישה מסלולים חלופיים של תביעות חוזיות בגין סרבנות גט. הם
יידונו כשלעצמם זה מול זה, וכולם אל מול תביעות הנזיקין. המסקנה תהיה שהפתרון הטוב הוא להגדיל
את ארגז הכלים העומד לרשות מסורבות הגט ולעודד את השימוש בתביעה החוזית לצד התביעה הנזיקית
| Translated title of the contribution | Breaach of contract actions for get refusal |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 345-410 |
| Number of pages | 66 |
| Journal | דין ודברים: כתב-עת משפטי בין-תחומי |
| Volume | 10 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2018 |