Abstract
הסיפור הקצר 'פעמון ורימון' (1975) מאת חיים הזז נכתב בתבנית של סיפור הגיוגרפי שגיבוריו הם דמויות רבניות. הכתיבה בסוגה זו אינה אופיינית להזז, והיא רחוקה מאוד מן הסטירה והגרוטסקה שבהן הורגל. במאמר זה נעשה ניסיון לפענח – בעזרת חומר ארכיוני בלתי מוכר מן הביוגרפיה של הזז – את הממד ההיסטורי הקונקרטי שבבסיס זהותם של גיבורי הסיפור. הכרת התשתיות הטקסטואליות שבהן השתמש הזז מסייעת להתחקות אחר דרכי הכתיבה האישיות, החד־פעמיות, שנקט כאמן בעיצוב דמויותיו ופועלן, ולקודד את הסדר הסמלי המיוחד שכונן באמצעות מעשה היצירה שלו. סדר זה מבטא את תמונת עולמו הפנימית ואת תפיסתו העצמית כמחבר, ובהתאם לסוגה זו של ספרות היראים, מייצג יחס נפשי כמו־דתי אל מעשה הכתיבה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 139-165 |
| Number of pages | 27 |
| Journal | מחקרי ירושלים בספרות עברית |
| Volume | כ"ח |
| State | Published - 2016 |
IHP publications
- ihp
- Biography
- ביוגרפיה
- הזז, חיים -- פעמון ורמון