Abstract
המאמר בוחן שלוש סוגיות שבמרכזן דילמות הקשורות למימוש רצון המת: תרומת איברים לאחר המוות, נטילת זרע מהמת וסכסוכי צוואה. המאמר מציע ניתוח סוציו-משפטי של מערכת הערכים לגבי כל אחת מהסוגיות הללו. מערכת זו משמשת מגוון בעלי סמכות משפטית - המחוקק, היועץ המשפטי לממשלה ובתי המשפט - בבואם להתוות מדיניות ואף להכריע בדבר גופו ורכושו של אדם לאחר מותו. ממצאי המחקר מלמדים כי המשפט הישראלי מייחס לכאורה חשיבות רבה לרצון המת. עם זאת, בחינתו של הנעשה בשדה הרפואי ובשדה המשפטי, מעבר לכללי המשפט הפורמלי, מגלה נטייה מתחרה של התעלמות מרצון המת והעלאת השערות בלתי מבוססות על רצונו, ומתן קדימות לרצון קרובי משפחתו שנותרו בחיים. דחיקת רצון המת והעדפת רצונם של בני משפחתו מבוססות על אידיאליזציה של יחסים משפחתיים, המתכחשת לאפשרות קיומם של קונפליקטים בתוך המשפחה ושל סתירות בין האינטרסים של המת לאינטרסים של הנותרים בחיים. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 31-53 |
Number of pages | 23 |
Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
Volume | 16 |
Issue number | 1 |
State | Published - 2014 |
IHP publications
- ihp
- Donation of organs, tissues, etc
- Families
- Informed consent (Medical law)
- Inheritance and succession -- Israel
- Law -- Interpretation and construction
- Transplantation of organs, tissues, etc -- Law and legislation -- Israel
- Wills