Abstract
דיני איסור האפליה מבקשים, כידוע, לספק תנאים של שיוויון הזדמנויות לבני הקבוצות המנויות בהן, כך ששונותם הגופנית או התרבותית לא תהיה להם לרועץ בקבלה לעבודה או בהתקדמות בה. אבל התבנית שבה משתמש כלל אופייני לאיסור אפליה - "לא יפלה מעביד עובד מחמת מינו, גזעו" (וכו') איננה מספקת הנחייה מדויקת באשר לדרך שבה יש להימנע מאותה אפליה. ההנחה המקובלת היא שעל המעביד לנקוט בגישה שלפיה ההבדלים במין, בגזע או במיניות הם לא רלוונטיים אלא בנסיבות מיוחדות. חוק שוויון הזדמויות בעבודה, למשל, מפורש בדרך כלל כתובע מן המעביד להתעלם ממינו, גזעו, דתו, גילו, מוגבלותו או מיניותו של אדם אלא אם זהויות אלה רלוונטיות לתפקיד או למשרה. עם זאת, האינטראקציות במקום העבודה או במרחבים אחרים שבהם חלים איסורי אפליה הן "עבות" יותר מבחינה סוציולוגית. שחקנים חברתיים מסווגים זה את זהותו של זה כל העת, והסיווג הזה בכוחו להכריע האם אדם יוכנס למועדון, הממשי או הסמלי, או יזכה ליחס חשדני בשל האחרות שלו. ברשימה קצרה זו מחברת המאמר מבקשת להשתמש בעולם הריגול כמשל להבנת האתגרים שעמם מתמודדים בני קבוצות מודרות כאשר הם נכנסים לתחומי עיסוק שהיו באופן מסורתי סגורים לפניהם.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | משפט, תרבות וספר: ספר נילי כהן (קובץ בעריכת עופר גרוסקופף ושי לביא) |
| Place of Publication | תל אביב |
| Pages | 357-380 |
| Number of pages | 24 |
| State | Published - 2017 |
IHP publications
- ihp
- Classification
- Discrimination
- Discrimination in employment
- Equality
- Espionage
