Abstract
השאלה מהו בית ספר אפקטיבי מרתקת חוקרי חינוך כבר עשרות שנים, והתשובות חלוקות ומרובות. מוקד המחקר הנוכחי הוא האופן בו רוטינות ארגוניות מסבירות את האפקטיביות הבית ספרית.
רוטינות הן דפוסים חוזרים ומובחנים של פעולות, המבוצעות על ידי מספר אנשים, לקידום מטרות הארגון. כאשר הרוטינות פועלות במתואם, הן תורמות לבהירות ויציבות הסביבה הארגונית. כאשר המשתתפים ברוטינות משנים התנהגויות, הרוטינות תורמות להסתגלות בית הספר לסביבה.
במחקר זה בדקנו כיצד רוטינות מרכזיות כגון מיפוי הישגים, מערכת שעות, ישיבות צוות והסללה מושפעות מצוות הניהול ותורמות לקידום הישגי התלמידים. המחקר התמקד בארבעה תיכונים גדולים ויציבים. נתוני המחקר נאספו באמצעות ראיונות, תצפיות וניתוח מסמכים.
ממצאי המחקר מראים שבבתי הספר פועלים שני אשכולות של רוטינות ליבה: הסללה ומערכת השעות. כל אחד מאשכולות אלו מורכב ממספר רוטינות נפרדות, שיחד פועלות להשגת שתי מטרות המרכזיות של בית הספר. ההסללה פועלת לשבץ כל תלמיד לפי הישגים קודמים (המשקפים את הרקע החברתי ממנו הגיע), ומערכת השעות מציעה מגוון אפשרויות בחירה למימוש העניין והפוטנציאל של כל תלמיד.
במקביל לאשכולות הליבה פועלות שתי רוטינות לוויין: רוטינת מיפוי הישגים, שמטרתה היא העברת מבחנים והתאמת מענה לכל תלמיד בהתאם לתוצאות, ורוטינת ישיבת הצוות, המיועדת לקדם את התיאום בין מורי המקצוע בהוראה ולמידה של תחום הדעת.
השוואה בין בתי הספר העלתה שאשכולות הליבה הציגו מבנה אחיד ותיאום הדוק בין ובתוך הרוטינות הפנימיות, בעוד רוטינות הלוויין הציגו שונות גדולה בתוך ובין בתי הספר. במבנה זה אשכולות הליבה מסבירים את יציבות בית הספר, בעוד רוטינות הלוויין מסבירות הבדלים בין בתי הספר ובין המקצועות השונים.
עוד מצאנו שבכל התיכונים התערבו המנהלים ברוטינות באמצעות מינוי בעלי תפקידים, הגדרת תפקידים, הקצאת משאבים ותהליכי בקרה ופיקוח. ככלל, ראינו שככל שבקרת המנהל הייתה חלקית יותר, כך גדלה השונות בין המשתתפים לגבי מטרות הרוטינות ודרך ביצוען. כתוצאה מכך שמשתתפים שונים פעלו בדרכים שונות, נפגעה האפקטיביות הבית ספרית והתלמידים הגיעו להישגים נמוכים מכפי שצפוי לפי הרקע הכלכלי-חברתי שלהם.
מסקנת המחקר היא שהמבנה המורכב של האשכולות והרוטינות מסביר כיצד בית הספר שומר על יציבות ובה בעת מאפשר מענה גמיש וסמלי לציפיות הרבות ולעיתים סותרות של הסביבה. מורכבות זו יחד עם ניהול רופף של מבנה הרוטינות, תורם להישגים לימודיים חלקיים ביחס לצפוי מהרקע החברתי-כלכלי של התלמידים. במקביל, חוסר במשאבים וכללים נוקשים מגבילים גם הם את השפעת הרוטינות על האפקטיביות הבית ספרית.
מבחינה מעשית, המסקנה היא שככל שמנהלים יבינו את האופן שבו רוטינות הליבה (הסללה, מערכת השעות, מיפוי וישיבות צוות) יוצרות סביבת עבודה ידידותית למורים וסביבת למידה מיטבית לתלמידים, כך הם יוכלו להקצות את המשאבים הדרושים ולפקח באופן יעיל כדי לקדם את הצלחת בית הספר.
רוטינות הן דפוסים חוזרים ומובחנים של פעולות, המבוצעות על ידי מספר אנשים, לקידום מטרות הארגון. כאשר הרוטינות פועלות במתואם, הן תורמות לבהירות ויציבות הסביבה הארגונית. כאשר המשתתפים ברוטינות משנים התנהגויות, הרוטינות תורמות להסתגלות בית הספר לסביבה.
במחקר זה בדקנו כיצד רוטינות מרכזיות כגון מיפוי הישגים, מערכת שעות, ישיבות צוות והסללה מושפעות מצוות הניהול ותורמות לקידום הישגי התלמידים. המחקר התמקד בארבעה תיכונים גדולים ויציבים. נתוני המחקר נאספו באמצעות ראיונות, תצפיות וניתוח מסמכים.
ממצאי המחקר מראים שבבתי הספר פועלים שני אשכולות של רוטינות ליבה: הסללה ומערכת השעות. כל אחד מאשכולות אלו מורכב ממספר רוטינות נפרדות, שיחד פועלות להשגת שתי מטרות המרכזיות של בית הספר. ההסללה פועלת לשבץ כל תלמיד לפי הישגים קודמים (המשקפים את הרקע החברתי ממנו הגיע), ומערכת השעות מציעה מגוון אפשרויות בחירה למימוש העניין והפוטנציאל של כל תלמיד.
במקביל לאשכולות הליבה פועלות שתי רוטינות לוויין: רוטינת מיפוי הישגים, שמטרתה היא העברת מבחנים והתאמת מענה לכל תלמיד בהתאם לתוצאות, ורוטינת ישיבת הצוות, המיועדת לקדם את התיאום בין מורי המקצוע בהוראה ולמידה של תחום הדעת.
השוואה בין בתי הספר העלתה שאשכולות הליבה הציגו מבנה אחיד ותיאום הדוק בין ובתוך הרוטינות הפנימיות, בעוד רוטינות הלוויין הציגו שונות גדולה בתוך ובין בתי הספר. במבנה זה אשכולות הליבה מסבירים את יציבות בית הספר, בעוד רוטינות הלוויין מסבירות הבדלים בין בתי הספר ובין המקצועות השונים.
עוד מצאנו שבכל התיכונים התערבו המנהלים ברוטינות באמצעות מינוי בעלי תפקידים, הגדרת תפקידים, הקצאת משאבים ותהליכי בקרה ופיקוח. ככלל, ראינו שככל שבקרת המנהל הייתה חלקית יותר, כך גדלה השונות בין המשתתפים לגבי מטרות הרוטינות ודרך ביצוען. כתוצאה מכך שמשתתפים שונים פעלו בדרכים שונות, נפגעה האפקטיביות הבית ספרית והתלמידים הגיעו להישגים נמוכים מכפי שצפוי לפי הרקע הכלכלי-חברתי שלהם.
מסקנת המחקר היא שהמבנה המורכב של האשכולות והרוטינות מסביר כיצד בית הספר שומר על יציבות ובה בעת מאפשר מענה גמיש וסמלי לציפיות הרבות ולעיתים סותרות של הסביבה. מורכבות זו יחד עם ניהול רופף של מבנה הרוטינות, תורם להישגים לימודיים חלקיים ביחס לצפוי מהרקע החברתי-כלכלי של התלמידים. במקביל, חוסר במשאבים וכללים נוקשים מגבילים גם הם את השפעת הרוטינות על האפקטיביות הבית ספרית.
מבחינה מעשית, המסקנה היא שככל שמנהלים יבינו את האופן שבו רוטינות הליבה (הסללה, מערכת השעות, מיפוי וישיבות צוות) יוצרות סביבת עבודה ידידותית למורים וסביבת למידה מיטבית לתלמידים, כך הם יוכלו להקצות את המשאבים הדרושים ולפקח באופן יעיל כדי לקדם את הצלחת בית הספר.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Place of Publication | באר שבע |
| Publisher | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
| Number of pages | 75 |
| State | Published - Sep 2017 |