רגולציה של מעקב מקוון בדין הישראלי ובדין המשווה

מעקב מקוון (surveillance online), או מעקב אחר רשתות תקשורת, הוא פעילות מודיעינית שנועדה לאסוף מידע דיגיטלי שמקורו ברשתות תקשורת אלקטרונית, לשמרו, לעבדו ולנתחו - בין שהמידע מועבר באמצעות רשת טלפוניה קווית, בין בתקשורת סלולרית ובין בתקשורת מחשבים. אלא שלצד יתרונותיו של מודיעין שמקורו במעקב מקוון ברשתות תקשורת יש להביא בחשבון גם את הפגיעה הניכרת בפרטיותם של מושאיו. במעגל הנפגעים נמצאים לא רק היעדים המודיעיניים שפרטיותם מופרת אלא גם אותם אנשים הבאים עימם במגע. יתר על כן, כאשר מופעלות שיטות של איסוף גורף (collection bulk), השואבות כמות עצומה של נתוני תקשורת ותוכן מעורק תקשורת מרכזי בלי לצמצם אותו ליעד מודיעני מסוים, מעגל הנפגעים גדל דרמטית. הפגיעה בפרט בשל מעקב מקוון אינה מוגבלת לפגיעה בזכות לפרטיות. גם תחושת החירות הכללית עלולה להיפגם וחופש הביטוי להצטמצם בשל האפקט המצנן שמעקב שכזה מייצר. כאשר פלוני יודע שהוא במעקב, או אפשר שיהיה במעקב, הוא צפוי למשטר את התנהלותו בהתאם.