Abstract
במעבר מהתמונה המדרשית לתמונה הקבלית נמצא מיתוס קבלי, הכולל העצמה של הריטואל והמצווה, שעברו אפותיאוזה לתוככי המלא האלוהי, ומכאן שקשר התפילין היה לאייקון תיאורגי. אם חז"ל קבעו שהתורה איננה בשמים אלא בארץ, בידי הרבנים, הרי שבתורות קבליות מסוימות, התורה והמצוות 'הרוחניות' ממשיכות להתקיים במקביל בחיק האלוהות, וסודן הוא לב המיתוס הקבלי. המאמר מתייחס למיתוס זה גם בהקשר לרעיון הספירות הקבלי. המאמר מתמקד בגלגוליו של מוטיב מיתי בספרות היהודית, מחז"ל ועד הקבלה: המיתוס התלמודי הנועז של התפילין שבראשו של הקב"ה, ושל קשר התפילין שמאחורי ראשו של האל, שאותו, על פי המדרש, ראה משה בהתגלות שבנקרת הצור (שמות ל"ג, כ"ג). המאמר בוחן את גלגוליה של תמונה מדרשית זו בספרות חז"ל, ספרות הגאונים (בעיקר האי בן שרירא גאון), המסורות האשכנזיות, פירוש התורה לאברהם אבן עזרא, ובעיקר מתמקד בתפיסתה בקרב המקובלים בימי הביניים. היו מי שהתנגדו לתיאור האנתרופומורפי של האל, אולם היו גם מי שנאחזו בתיאור זה כמוצאי שלל רב, ואף פיתחוהו בשלל דרכים. המדרשים, המתארים כיצד הקב"ה מבצע חלק מהמצוות, וכיצד הוא מדגים ומלמד את משה רבנו את פרטיהן על דרך החיקוי, היו לתשתית פרשנית למקובלים הראשונים, שפירשו את התמונות הרבניות בצורה שיטתית, העשירו באמצעותן את התיאוסופיה הקבלית הדינמית, ואף יצרו בסיס לפרשנות מיסטית של המצוות. המאמר מתמקד במיתוס זה, ככלי להבנת עולמם התיאולוגי והחווייתי של הכותבים הרבים, שעסקו בהרחבה במסורת זו.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 441-480 |
| Number of pages | 40 |
| Journal | תעודה |
| Volume | כ"ו |
| State | Published - 2014 |
IHP publications
- ihp
- Aggada
- Bible -- Criticism, interpretation, etc
- Bible -- Exodus
- Cabala
- Commandments (Judaism)
- Geonic literature
- God
- Hai ben Sherira -- 939-1038
- Midrash
- Myth
- Myth in the Bible
- Rabbinical literature
- Sefirot (Cabala)
- Tefillin