Abstract
תופעת התרחבותן של הקליניקות המשפטיות בעשורים האחרונים מיצבה אותן כגורם פדגוגי מרכזי במוסדות להשכלה משפטית גבוהה בארץ, אך הן נותרו בשולי הפעילות האקדמית חרף התסיסה האינטלקטואלית הרוחשת בהן. ההוראה הקלינית מובחנת באופן מהותי מהמחקר ומההוראה המשפטיים המסורתיים, בצמצמה את הפער שבין תיאוריה ובין פרקטיקה, בהדגישה נקודות מבט פוליטיות המצויות בשוליים החברתיים והאידיאולוגיים בישראל, וביישמה מתודות למידה והתנסות קבוצתיות. אולם הפעילות הקלינית טומנת בחובה פוטנציאל, שטרם מומש, להוביל לשינוי יסודי יותר באקדמיה המשפטית. שינוי זה - "המפנה הקליני", יכלול ניסוח מחדש של היחסים בין המופשט לקונקרטי, בין התיאורטי למעשי, בין הידוע-מראש לאקספרימנטלי, ובין המרכז לשוליים. מטרתו תהיה לערער על דיכוטומיות אלו ולהצביע על הקשרים ועל התלות שבין הניגודים; השינוי עשוי להתאפשר בעזרת תפיסת הקליניקה כפרקסיס ביקורתי: פעילות שמשלבת פעולה ותיאוריה ביקורתית. מיקומן הייחודי של הקליניקות - הנשענות על התנסות קונקרטית, ישירה וחוויתית, תוך תעוזה וחירות המתאפשרות לאור החופש האקדמי הנובע ממיקומן בין כותלי האקדמיה - מאפשר להן לשמש כמעין מעבדות אקדמיות, המבצעות בחינה מעשית-ביקורתית הן של עמדות ותיאוריות אקדמיות, והן של הנחות העבודה של הפרקטיקה המשפטית. כך, אם יאתגרו הקליניקות את הראייה ההגמונית של המשפט ככלי פונקציונלי לקידום מדיניות חברתית, יכולות הקליניקות להוות זירה ביקורתית, שבה נבחנות תיאוריות כמו גם תנאי האפשרות להיווצרותן. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 123-133 |
Number of pages | 11 |
Journal | מעשי משפט |
Volume | 6 |
State | Published - 2014 |
IHP publications
- ihp
- Law -- Study and teaching
- Law schools
- Lawyers -- Training of
- Social change