Abstract
מן המפורסמות הוא שבתשעה באב נהגו הקהילות הארץ ישראליות הקדומות לומר קינות בברכה הארבע עשרה של העמידה (ברכת ירושלים). עד עכשיו מקובל היה במחקר שמנהג זה נהג בתשעה באב בלבד. אולם במחקר הנוכחי מוצגים ממצאים חדשים מן הגניזה הקהירית המתעדים אמירת קינות בשני צומות נוספים: בעשרה בטבת ובשבעה עשר בתמוז. תגלית זו חשובה במיוחד לאור מאמר שפרסמה לאחרונה שולמית אליצור, ושבו הציעה שהפייטנים הארץ ישראלים הקדומים לא הכירו את סוגת הסליחות. עד לאחרונה הניחו החוקרים שבצומות הקלים נהגו הקהילות הארץ ישראליות לומר סליחות בברכה השישית של העמידה (ברכת 'סלח לנו'). אך אם, כטענת אליצור, סוגה זו לא הייתה מוכרת בארץ ישראל הקדומה, כיצד יכלו הפייטנים להרחיב את היריעה בענייני דיומא בצומות הקלים? על פי הממצאים המוצגים במאמר זה אפשר להציע שבתקופה שקדמה לחדירת הסליחות לפייטנות הארץ ישראלית נהגו הפייטנים להרחיב בקינות בברכת ירושלים, בדומה למנהגם בתשעה באב. (מתוך המאמר)
Translated title of the contribution | Quina Poems for the 10 th of Tevet and the 17 th of Tamuz |
---|---|
Original language | Hebrew |
Pages (from-to) | 241-268 |
Number of pages | 28 |
Journal | תרביץ: רבעון למדעי היהדות |
Volume | 82 |
Issue number | 2 |
State | Published - 2014 |
IHP publications
- ihp
- Amidah (Prayer)
- Cairo Genizah
- Jews -- Iraq
- Laments
- Ninth of Av
- Piyyutim
- Tenth of Tevet
- גניזה קהירית
- יהודי בבל
- עשרה בטבת
- פיוטים
- קינות
- תפילות. תפילת שמונה עשרה
- תשעה באב