קולו של ציבור שקט: [מאמר ביקורת]

ספרו של יעקב ידגר הוא המחקר המקיף ביותר שנכתב עד כה על עולמם של המסורתיים בישראל. הטענה בספרו מתומצתת בכותרת המשנה: מודרניות ללא חילון. לפי הבנתו של ידגר ההתנהגות הדתית הרופפת, הקרויה 'מסורתיות', היא תופעה מודרנית מובהקת. בעלי הזהות המסורתית, כשאר בניה של המודרניות, אינם מקבלים את זהותם מן המוכן. עליהם לבחור אותה, לאשר את בחירתם ולהגדירה שוב ושוב. אפשר אף לומר כי המסורתיים 'מודרניים יותר' מבעלי זהויות אחרות. פרויקט כינון הזהות שלהם מסובך יותר: זהותם של החילוניים ושל הדתיים מוגדרת בעזרת הניגוד הבולט ביניהם, ואילו זהותו של המסורתי נתונה ללחצם של החילוניים ושל הדתיים. בעיני ידגר, על אף אופיה המודרניסטי המובהק של המסורתיות אין לראותה כתולדה של החילון. המסורתי אינו יכול להשתלב בחלוקה הרווחת של חילוני ודתי. הוא ניצב ביניהם ומערער על הדיכוטומיה המונחת ביסוד ניגודם. (מתוך המאמר)