Abstract
הגירה ומוסר עומדים במרכז המאמר העוסק בהתפתחותה של הדיסציפלינה החדשה אחרי השואה. המאמר מבקש להשוות את התפתחות התחום בשלושה מרכזים: גרמניה, ארצות הברית וישראל, ובייחוד לבחון כיצד התמודד התחום עם המורשת הבעייתית שהנחילה השואה למקצוע הרפואה. לטענת הכותבים, על ידי צמצום הבעיה לתחום "הרפואה הנאצית" נמנע בדק בית רציני מהסוג שלו קוראת המחברת. לטענתם, "במשך עשורים רבים לאחר מלחמת העולם השנייה הבחינה מרבית הפרופסיה הרפואית בין פשעי הרפואה של הנאצים לבין העשייה הרפואית שלה עצמה". גישה ביקורתית, לטענת המאמר, דורשת לבחון דווקא קווי רצף והמשכיות בין הרפואה הנאצית לבין הרפואה ה"נורמלית" במקום להתעקש על הבחנות אשר מטשטשות ומסתירות המשכיות של פרקטיקות בעייתיות.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 213-239 |
| Number of pages | 27 |
| Journal | תיאוריה וביקורת |
| Volume | 40 |
| State | Published - 2012 |
IHP publications
- ihp
- Bioethics
- Germany
- Holocaust, Jewish (1939-1945) -- Foreign public opinion, Israeli
- Holocaust, Jewish (1939-1945) -- Germany -- Public opinion
- Israel
- Medical ethics
- National socialism
- Nuremberg War Crime Trials, Nuremberg, Germany, 1946-1949
- אתיקה רפואית
- ביואתיקה
- גרמניה
- ישראל
- משפטי נירנברג
- נאציזם
- שואה -- יחס -- גרמניה
- שואה -- יחס -- ישראל