Abstract
המאמר מבקש לעמוד על טיבם של צומתי הכרעה בתהליכי התפתחותם של מוסדות דתיים/חילוניים, כלומר, באותם רגעים היסטוריים שבהם מאומץ הסדר מוסדי מסוים מבין מספר אלטרנטיבות קיימות, ומייסד מסלול התפתחותו של מוסד עמיד בפני שינוי בשנים הבאות. המאמר בוחן את הרגולציות של דיני המעמד האישי בישראל ובהודו, אשר עוצבו בשנים הראשונות לעצמאות, ונעשו עמידים בפני שינוי במהלך עשרות שנים, חרף ניסיונה של ההנהגה הפוליטית באותה תקופה להימנע מהכרעות חד משמעיות ביחס לרגולציות דתיות בתחום זה. בניגוד לתפיסות המחקריות המקובלות, ולאור ניסיונן של ישראל והודו, המאמר מדגים כיצד הכרעות המתקבלות בידי מנהיגים פוליטיים בעשור הראשון לאחר קום המדינה נעשות עמידות בפני תיקון, בין אם יצרו שינוי מהותי בהסדרים המוסדיים הקיימים, ובין אם התקבלו ברמה החוקתית או ברמה של חקיקה רגילה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 39-71 |
| Number of pages | 33 |
| Journal | המרחב הציבורי |
| Volume | 13 |
| State | Published - 2018 |
IHP publications
- ihp
- Persons (Law)
- Legal polycentricity
- Domestic relations
- Religion and state
- Law -- India
- Constitutions
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver