"צבת בצבת"- מקורה, עריכתה ונוסחה של הברייתא על כתב התורה בתוספתא סנהדרין

מה המקום שיש להועיד לשיקולים מתחום התהוות הטקסט והביקורת הגבוהה בקביעת הנוסח? שאלה זו היא אחת מן השאלות העקרוניות שבהן אנו מתלבטים במסענו להשלמת מהדורתו המדעית של שאול ליברמן לתוספתא סדר נזיקין, שבו התחלנו לפני שנים אחדות ועתה אנו מתקרבים לסיומו. במאמרו הנודע, 'המורה', טען א"ש רוזנטל בצורה נחרצת כי ביקורת הנוסח לעולם קודמת לעיון ולפירוש, ועל כן חובתו של המהדיר היא לקבוע את הנוסח תחילה (על סמך עדויות הנוסח וידיעת יחסיהן ומשקלן), ורק אחר כך לגשת לניתוחו של הטקסט ולביאורו.במאמר זה אנו מבקשים להצביע על הקושי בהפרדת ביקורת הנוסח מן הביקורת הגבוהה ומן הפרשנות. טענתנו היא כי השקפתם של המהדירים על אודות התהוותו של הטקסט עשויה להשליך באופן ישיר על שיקוליהם בהכרעת הנוסח. (מתוך המאמר)