Abstract
בשלהי ימי הביניים הופיע סוג כתיבה מובחן בהגות היהודית הביזנטית. הוגים כמו ר' אלנתן קלקיש, ר' אפרים בן גרשון ור' מיכאל בלבו שילבו פילוסופיה וקבלה באותו החיבור עצמו. ואכן דוגמה ליצירה כזו היא פירושו של בלבו למזמור כט בספר תהלים. והוא מתפרסם להלן. פירוש זה שרד בכתב יד וטיקן, הספרייה האפוסטולי, ebr. 105 כתב יד זה הוגדר כ'ארכיון' של בלבו. בכתביו של בלבו משמשים בדרך כלל פילוסופיה וקבלה בלא להצר זה את צעדיו של זה. אולם הפירוש למזמור כט בתהלים חורג מגישה זו, ויש בו ניסיון להציב זיקה אמתית בין פילוסופיה וקבלה. זיקה זו מתבטאת בעיקר בעיקרון הרציפות בין במישור הלמידה ובין במישור האונטולוגי בהתאמה: הפילוסופיה נתפסת כהכנה לקבלה, וסדר העולמות בנוי מרבדים פילוסופיים כשעליהם בנויים רבדים קבליים. בלבו ביקש לקשר בין הפילוסופיה והקבלה, אף אם לא יצר מיזוג של ממש. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 205-258 |
| Number of pages | 54 |
| Journal | קבץ על יד: סדרה חדשה |
| Volume | 24 |
| State | Published - 2016 |
| Externally published | Yes |
IHP publications
- ihp
- Bible -- Criticism, interpretation, etc
- Bible -- Psalms
- Jewish philosophy -- Middle Ages, 500-1500