TY - JOUR
T1 - פחות ועדיין פוגע:
T2 - תובנות מהסדרי חקיקה בתחום הפחתת פליטות גזי חממה לקראת חוק אקלים ישראלי
AU - שטאובר, דניאל
AU - שרון, אורי
AU - שפירא, נעמה
AU - אילון, אופירה
AU - פרז, אורן
AU - נחמני, מיכל
AU - האובנשטוק, אורי
N1 - Refereed/Peer-reviewed
PY - 2022
Y1 - 2022
N2 - בשנים האחרונות, עם התגברות אירועי האקלים הקיצוניים ברחבי העולם, גברה ההבנה הציבורית שישנו צורך דוחק לאמץ אמצעי מדיניות, בפרט בתחום הפחתת פליטות גזי החממה, ולעגנם באופן שיבטיח את מימושם ואת השגת מטרתם באופן אפקטיבי. ניסיונות להביא להפחתתן של פליטות גזי חממה באמצעות החלטות מנהליות לא עלו יפה עד היום, בין היתר בשל כשלי אכיפה, קונפליקטים פנים-ממשלתיים והיעדר תקציב. היות שכך, דומה כי הדרך היציבה, המסודרת והיעילה ביותר של הסדרת ההתמודדות עם שינוי האקלים היא חקיקה ראשית. חקיקה מעין זו חיונית לשם הגדרת חזון ארוך-טווח וצופה פני עתיד והבטחת תקציבים למימושו לצד הגנה מסוימת מפני שינויים תכופים שעלולים לנבוע משיקולים קצרי-טווח. גם בישראל הולכת ומשתרשת ההבנה כי כדי לעמוד ביעדי הפחתת פליטות לאומיים אין מנוס מאימוץ חקיקה ראשית מחייבת, ומזה כשנתיים מספר הצעות חוק בנושא, פרטיות וממשלתיות, מונחות על שולחן הכנסת.מטרתו של מאמר זה היא לעמוד על המאפיינים הבולטים בתחום הפחתת פליטות גזי החממה, המשותפים לחקיקת אקלים ראשית שהתקבלה בבתי מחוקקים של ארבע מדינות נבחרות – בריטניה, הולנד, דרום קוריאה וקליפורניה. מאפיינים אלה, שיפורטו להלן, מהווים לטעמנו את "הרכיבים בלעדיהם אין" בכל חקיקה ראשית עתידית בתחום הפחתת הפליטות. לפיכך, במאמר זה אנו מבקשים להפנות זרקור מיוחד אל המאפיינים האלה ולבחון את העקרונות העומדים בבסיסם, כמו גם את מידת ישימותם בחקיקה הישראלית. (מתוך המאמר)
AB - בשנים האחרונות, עם התגברות אירועי האקלים הקיצוניים ברחבי העולם, גברה ההבנה הציבורית שישנו צורך דוחק לאמץ אמצעי מדיניות, בפרט בתחום הפחתת פליטות גזי החממה, ולעגנם באופן שיבטיח את מימושם ואת השגת מטרתם באופן אפקטיבי. ניסיונות להביא להפחתתן של פליטות גזי חממה באמצעות החלטות מנהליות לא עלו יפה עד היום, בין היתר בשל כשלי אכיפה, קונפליקטים פנים-ממשלתיים והיעדר תקציב. היות שכך, דומה כי הדרך היציבה, המסודרת והיעילה ביותר של הסדרת ההתמודדות עם שינוי האקלים היא חקיקה ראשית. חקיקה מעין זו חיונית לשם הגדרת חזון ארוך-טווח וצופה פני עתיד והבטחת תקציבים למימושו לצד הגנה מסוימת מפני שינויים תכופים שעלולים לנבוע משיקולים קצרי-טווח. גם בישראל הולכת ומשתרשת ההבנה כי כדי לעמוד ביעדי הפחתת פליטות לאומיים אין מנוס מאימוץ חקיקה ראשית מחייבת, ומזה כשנתיים מספר הצעות חוק בנושא, פרטיות וממשלתיות, מונחות על שולחן הכנסת.מטרתו של מאמר זה היא לעמוד על המאפיינים הבולטים בתחום הפחתת פליטות גזי החממה, המשותפים לחקיקת אקלים ראשית שהתקבלה בבתי מחוקקים של ארבע מדינות נבחרות – בריטניה, הולנד, דרום קוריאה וקליפורניה. מאפיינים אלה, שיפורטו להלן, מהווים לטעמנו את "הרכיבים בלעדיהם אין" בכל חקיקה ראשית עתידית בתחום הפחתת הפליטות. לפיכך, במאמר זה אנו מבקשים להפנות זרקור מיוחד אל המאפיינים האלה ולבחון את העקרונות העומדים בבסיסם, כמו גם את מידת ישימותם בחקיקה הישראלית. (מתוך המאמר)
UR - https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?vid=ULI&lang=iw_IL&query=lsr10,contains,001025116
UR - http://primo.nli.org.il/primo-explore/search?query=issn,exact,0793-0771&tab=default_tab&search_scope=ULI&sortby=rank&vid=ULI&lang=iw_IL&mode=advanced&offset=0&fromRedirectFilter=true
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,001025116
M3 - מאמר
SN - 0793-0771
VL - 13
SP - 34
EP - 41
JO - אקולוגיה וסביבה
JF - אקולוגיה וסביבה
IS - 3
ER -
