על שווים ושווים יותר: הרגולציה של האימוץ

המאמר טוען כי הרגולציה משפיעה על מערכות יחסים, מאפיינים אישיים ומשאבים אנושיים בצורה דומה לקומודיפיקציה שיוצר השוק. הכללים והקריטריונים העומדים בליבת ההסדרה הרגולטורית מצמצמים תכונות ומערכות יחסים רב-ממדיות לקטגוריות חד-ממדיות; מכפיפים אינטראקציות בין-אישיות ללוגיקה חיצונית זרה ויוצרים היררכיה בין היבטים שונים של הזהות האנושית (personhood). לאור מאפיינים אלה הרגולציה המדינתית חשופה לביקורות ההחצנה, הכפייה, ההשחתה וההשטחה הנמתחות תדיר על פעילות בזירת השוק בתחומים המכונים "מסחר אסור" (taboo markets) דוגמת סחר באיברים, בנשים או בילדים. את האפקטים הממסחרים (קומודיפיקטיביים) שטומנת בחובה הרגולציה מדגים המאמר דרך מקרה הבוחן של תחום האימוץ. נצביע על האופן שבו הרגולציה של האימוץ "ממסחרת" את הילדים העומדים לאימוץ, את ההורים המועמדים לאמץ, את ההורים הביולוגיים ואת מרקם היחסים שבין הורים לילדים. נדגים כי שתי חלופות הקצה לכאורה – זו של "שוק פרוע" לילדים מחד גיסא וזו של הסדרת האימוץ באמצעות רגולציה מאידך גיסא – דומות יותר מכפי שנראה לעין. לפיכך נטען כי אין בהתנגדות מטעמי הסחרה (קומודיפיקציה) כדי לבסס הצדקה א-פריורית להעדפת ההסדרה בידי המדינה על פני הסדרה באמצעות השוק.