על פרוצדורה, תכלית ושיקול דעת שיפוטי בדיני נזיקין: בחינת ההסדרים למינוים ולחקירתם של ומחים מרפואיים בתביעות נזקי גוף

מאמר זה בוחן את האופן שבו שופטים מפעילים שיקול דעת כדי לתת מענה לדילמות אפיסטמיות-אמפיריות (בעיקר הצורך לבקר את עדותם של מומחים רפואיים ולהכריע לעיתים בין עדויות סותרות) ואת האופן שבו ההסדרים הפרוצדורליים השונים לעניין עדות מומחים, שקיימים בדיני הנזיקין הישראליים, משפיעים על הפעלת שיקול הדעת השיפוטי. בהקשר זה המאמר בוחן בחינה ביקורתית את התפיסה הקלסית של השיטה האדוורסרית, שלפיה ריבוי הדעות המובא בפני בית המשפט והיכולת להעמידן למבחן דליברטיבי באמצעות ההליך הדיוני בבית המשפט משרת את ערך גילוי האמת. המאמר בוחן תזה חלופית שלפיה ההכרעה השיפוטית מבוססת על שימוש בכללי אצבע (heuristics) שמחליפים את הבחינה המעמיקה של הראיות והם תוצר של המגבלות והלחצים הפרגמטיים שחיי המעשה מציבים בפני בתי המשפט. השאלה השנייה שהמאמר עוסק בה נוגעת לזיקה שבין המשטר הפרוצדורלי ליכולת של דיני הנזיקין להגשים את התכליות המיוחסות לה. כדי לתת מענה לשאלות אלו המאמר בוחן אמפירית את שני המשטרים הנוהגים במשפט הישראלי בעדות מומחים רפואיים לצורך קביעת הנזק בתביעות נזקי גוף. המחקר האמפירי מבוסס על ניתוח של מדגם מייצג של 446 פסקי דין שניתנו על ידי בתי משפט שלום בין השנים 2008 ו 2011 בתביעות נזקי גוף, תוך הבחנה בין תביעות מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לתביעות הנסמכות על פקודת הנזיקין. בנוסף כלל המחקר ראיונות עומק מקיפים עם מגוון רחב של מרואיינים רלוונטיים. במסגרת הניתוח האמפירי נבחנה היעילות היחסית של שני ההסדרים והתרומה האפיסטמית שלה. ממצאי המחקר תומכים לדעתנו בהנהגת רפורמה בהסדרים לעניין מינוי מומחים רפואיים לקביעת הנזק בתביעות נזקי גוף, אשר תחיל את ההסדר שנהוג בפלת"ד (בסעיף 6א') גם בתביעות נזיקיות אחרות. המאמר בחן גם את הרפורמה, המצומצמת יותר, שהוצעה לאחרונה על ידי משרד המשפטים, המציעה שינויים בהסדר הקבוע בפלת"ד. לדעתנו ראוי לשקול לצרף להצעתנו אלמנטים מהרפורמה המוצעת שיש בהם כדי לשפר את הפיקוח על המומחים המעידים בבית המשפט. (מתוך המאמר)