על חובת השימוע: הגישה ההליכית להגנה מפני פיטורים לא צודקים

המאמר מציג ניתוח איכותני של האופן שבו התפתחה והובנתה חובת השימוע לפני פיטורים ממקום העבודה. גוף הפסיקה המצטבר באשר להליך השימוע שלפני פיטורין הניב שורה ארוכה של דרישות פרוצדורליות המופנות למעסיק המבקש לפטר עובד. ברם, טרם נתבררה השאלה כיצד הוטמעו הלכות אלה בעולם המעשה. באמצעות ראיונות עם מנהלות משאבי אנוש הממוקמות בנקודה אסטרטגית בחברה עסקית - על התפר שבין ההנהלה לבין עובדיה - הכותבים חושפים כיצד חרף שיעורם הנמוך של המקרים שבהם נמנעו בפועל פיטורי עובד בעקבות עמידה דקדקנית בדרישות הפסיקה, בפועל הניעה הפרוצדורה שינויים בתרבות הארגונית ובתודעה הניהולית. ממצאי המחקר מעידים על כך שהפנמה של דרישות ההליך היתרגמה ליצירת דיאלוג ארגוני האוכף על ההנהלה להיות מודעת לקולו של העובד, לזהותו ולהקשיב לו; וכן לצורך להשהות את פעולת הפיטורים ולקדמה במסגרת תבנית רציונלית. מאמר זה מספק אפוא תמונה מורכבת של ההבניה הפרוצדורלית של הליך השימוע, המצביעה על יתרונותיו ולא פחות מכך על חסרונותיו. תמונה זו מאפשרת הבנה ייחודית של הליך הפיטורים בישראל כיום, כפי שהוא נבנה על כתפי הפרוצדורה המרכיבה אותו. (מתוך המאמר)