Abstract
הלשון הערבית היא נפקדת-נוכחת בלשון משנה תורה. הרמב"ם נמנע לחלוטין מלהשתמש באוצר המילים שלה בחיבורו הגדול (פרט לזיהוי סממני הקטורת בהלכות כלי המקדש ב, ד) ואף נמנע מלהזכיר את האפשרות לכתוב בה כשתיאר את לבטיו אם לכתוב את חיבורו בלשון המקרא, בלשון חכמים (שנבחרה לבסוף) או בארמית הבבלית. ובכל זאת, השפעתה הסמויה של הערבית - שרוב חיבוריו של הרמב"ם נכתבו בה - ניכרת היטב בלשון החיבור. יש שהשפיעה על הבחירה במילה מלשון המקרא או מן הארמית (במקום מילה מלשון חכמים), יש שהשפיעה על משמע המילה, ויש שהשפיעה על מילות היחס והקישור המצטרפות לערך המילוני. אבקש להדגים השפעה זו בשמונה ערכים וצירופים מילוניים המופיעים בספר משפטים, שמלאכת עיבודו נשלמה לא מכבר במאגרי המילון ההיסטורי. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 319-331 |
| Number of pages | 13 |
| Journal | לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה |
| Volume | 81 |
| State | Published - 2019 |
| Externally published | Yes |
IHP Publications
- ihp
- Arabic language
- Languages in contact
- Maimonides, Moses -- 1135-1204
- השפעות לשוניות
- משה בן מימון (רמב"ם) -- משנה תורה
- משה בן מימון -- 1138-1204
- שפה ערבית