עבודת רגשות וחוסן נפשי של צוות סיעודי ורפואי המטפל בילדים מהרשות הפלסטינית

רקע: מידי שנה מטופלים בישראל אלפי מטופלים פלסטינים, כמחציתם ילדים, הזקוקים לטיפול רפואי משמעותי. הצוות המטפל עשוי לחוש בפער רגשי הנובע מהזדהות עם אתוס מקצועות הטיפול מחד, ועם אתוס הסכסוך הישראלי-פלסטיני מאידך. על פי תאוריית עבודת הרגשות של Hochschild , על מנת לגשר על פערים רגשיים מתבצעת עבודת רגשות, שהינה ניסיון לעורר או לדכא רגשות בהתאם לנסיבות חברתיות. מטרה: לבחון לראשונה עבודת רגשות וחוסן נפשי של אנשי צוות רפואי וסיעודי המטפלים בילדים פלסטינים. שיטה: במחקר השתתפו 101 אנשי צוות בבית חולים לילדים במרכז הארץ. המחקר היה משולב, כמותי ואיכותני, וכלל שאלון מובנה למילוי עצמי ושאלה פתוחה שבחנה את ההתמודדות הרגשית של הצוות עם הטיפול במטופלים פלסטינים. בוצעו ניתוחי שונות, מתאמי פירסון, רגרסיות וניתוח תוכן. תוצאות: מהממצאים עולה כי ככל שמידת ההזדהות עם אתוס מקצועות הטיפול ומידת השליטה בשפה הערבית היו גבוהים יותר, כך הרגשות הנחווים כלפי מטופלים פלסטינים היו חיוביים יותר. ככל שמידת ההזדהות עם אתוס הסכסוך הייתה גבוהה יותר, כך נחוו פחות רגשות חיוביים כלפי המטופלים. רגשות נחווים שליליים דווחו בעוצמה גבוהה יותר מרגשות מצופים שליליים. נמצא כי ככל שהפער בין רגש נחווה לבין רגש מצופה היה גדול יותר, כך בוצעה יותר עבודת רגשות. אנשי צוותדוברי ערבית כשפת אם, או אלו השולטים בשפה הערבית במידה גבוהה, מבצעים יותר עבודת רגשות לעומת אחרים. מהשאלה הפתוחה עולה כי למעלה ממחצית מהנבדקים מעוניינים ללמוד את השפה הערבית או להיעזר בשירותי תרגום, כדי לתקשר ביעילות עם מטופלים ומשפחותיהם. מסקנות: המחקר משכלל את תיאוריית, עבודת הרגשות, בכך שמדגיש את ההיבט השפתי והתרבותי כנדבך משמעותי בהתמודדות הרגשית של אנשי צוות רפואי. מחקר זה עשוי להעלות את המודעות לנושא הטיפול באוכלוסיות מגוונות במערכת הבריאות, ולשפר את התמיכה באנשי צוות המטפלים באוכלוסיה בעלת מאפיינים שפתיים, תרבותיים ומדיניים ייחודיים, על ידי הקניית דרכי התמודדות מבחינה שפתית ומבחינת כשירות תרבותית. (מתוך המאמר)