Abstract
סוגיית השימוש במרחב על ידי קהילות שונות בעלות קוד התנהגות שונה הופכת להיות קריטית בשל תנועת ההגירה ההמונית של השנים האחרונות. המהגרים מאתגרים לא אחת את הקהילה המקומית באופנים השונים של שימוש בפארקים ובמרחבים ציבוריים. האם מותר לשחק כדורגל? האם מותר להבעיר אש? להשמיע מוסיקה בקול רם ולא רק מוצרט? ומכאן, איך מתכננים מרחב ציבורי בשכונה שמרביתה מהגרים שלא התחנכו על מסורת הגן האירופאי? האם במאה העשרים ואחת עדיין יש לפארקים תפקיד חינוכי כמו בימי המהפכה התעשייתית לחנך לטעם טוב, להתנהגות מאופקת להערצת היופי, הסדר? ואולי זו דווקא הזדמנות למודלים חדשים של שטחים פתוחים עירוניים שבהם לקהילה חדשה כוותיקה הזכות לעצב את המרחב כרצונה, לקבוע את שימושיו, את האסתטיקה שלו, את ההקמה והאחזקה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 9-11 |
| Number of pages | 3 |
| Journal | אדריכלות נוף |
| Volume | 73 |
| State | Published - 2019 |
IHP publications
- ihp
- Architecture and society
- Communities
- Landscape architecture
- Multiculturalism
- Space and time