Abstract
מטרת המאמר היא לעמוד על טיבו של המתח שבין הוראת סעיף 7 לחוק יסוד הלאום לבין עיקרון השוויון, וזאת בהנחה שחוק היסוד (או סעיף 7 עצמו) לא ייפסל על ידי בג"ץ במסגרת העתירות שהוגשו כנגד חוקתיותו. פסילת חוק היסוד (או חלקים ממנו) תחייב את בית המשפט להפעיל את דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי, או אף את דוקטרינת החוקה הלא חוקתית. מאמר זה אינו נוקט עמדה ישירה בסוגיות אלה. תחת זאת, מבקשים המחברים לעמוד על פרשנויות אפשריות לסעיף 7 לחוק היסוד, כולל כאלה אשר אולי יהיה בהן כדי ליישב את המחלוקת בין מתנגדי החוק ובין תומכיו בנוגע להיבט זה, ולייתר את הצורך בהכרעה בסוגיה הרחבה של תיקון הלא חוקתי בכלל ובהקשר של חוק היסוד דנן בפרט. המאמר בוחן שני היבטים פרשניים על סעיף ההתיישבות שבחוק הלאום. המבט הפרשני הראשון מתבסס על כוונת המחוקק הסובייקטיבית, כפי שהיא נלמדת מהליכי החקיקה ומלשון הסעיף. המבט הפרשני השני מתמקד בשאלת קיומו של מתח ביו ההוראה שבסעיף זה לבין הצורך הפרשני ליישב את המתח בין שתי הוראות חוקתיות. המחברים יבקשו להראות כיצד ניתן להקנות לסעיף ההתיישבות מובן העולה בקנה אחד עם המחויבות החוקתית לשוויון. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Section 7 of Basic Law: Israel - The Nation State - Can the Controversies be Settled? |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 127-154 |
| Number of pages | 28 |
| Journal | תרבות דמוקרטית |
| Volume | 20 |
| State | Published - 2021 |
| Externally published | Yes |
IHP publications
- ihp
- Constitutions
- Equality
- Intention
- Land settlement
- Law -- Interpretation and construction
- Law -- Language
- Legislation
- Legislation -- Israel
- Quarreling
