Abstract
המאמר הוא פרי החזית המאוחדת שהעמידו אמיל בנווניסט וז'אק לאקאן בשאלת היחס בין הסובייקטיביות לשפה. לשני החוקרים היה כאן אינטרס משותף: לבסס את הגישה שהשפה מבטאת את מבנה העומק של האנושיות. מגישה זו נובע כי יש לתפוש את הלשון כמנגנון שניחן בחומריות משל עצמו, ולא כמערכת סימנים מופשטת המשקפת דברים "אמיתיים" שנמצאים מחוצה לה. המאמר פותח בהתקפה על הרעיון שהשפה היא אמצעי תקשורת, כלומר כלי להעברת מסרים. בשביל בנווניסט, השקפה זו לא רק חוטאת לטבע הלשון, אלא גם מסכלת את הבנתם של תפקודי השפה בחיים האנושיים. לדבריו: "השפה היא בטבעו של האדם, והאדם לא המציא אותה. אנחנו עדיין מחבבים את הדימוי הנאיבי של תקופה ראשונית, שבה אדם אחד שלם גילה לכאורה את זולתו הדומה לו, גם הוא אדם שלם באותה מידה, ובין שניהם התפתחה אט-אט השפה. זו בדיה מוחלטת. אנחנו לעולם לא נשיג את האדם המתקיים בנפרד מן השפה, ואנחנו לא רואים אותו אף פעם ממציא אותה... בעולם אנחנו מוצאים אדם מדבר, אדם המדבר לאדם אחר, והשפה מספקת את עצם ההגדרה של האדם". במאמר הוא טוען שהאדם מכונן את עצמו כסובייקט בשפה ודרך השפה כאשר כינויי הגוף משמשים כנקודת המשען הראשונית. על כינויים אלה מסתמכים סוגים אחרים של כינויים - הכינויים הרומזים, תוארי הפועל ושמות התואר ולהם נוסף אלמנט הזמן. השפה מציעה צורות "ריקות" שכל דובר מנכס לעצמו תוך כדי תפעול השיח, מייחס אותן ל"גוף" שלו בעודו מגדיר את עצמו כאני ואת בן השיח כאתה. המופע השיחני הוא אפוא תשתית כל המשתנים המגדירים את הסובייקט. כולל הקדמת המתרגמת לין חלוזין-דברת. De la subjectivité dans le langage התפרסם לראשונה בכתב העת Journal de Psychologie, juil.-sept. 1958
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 65-76 |
| Number of pages | 12 |
| Journal | מפתח: כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית |
| Volume | 6 |
| State | Published - 2013 |
IHP publications
- ihp
- Language and languages
- Linguistics
- Subject (Philosophy)
- אני (פילוסופיה)
- בלשנות
- בנווניסט, אמיל -- בלשן -- 1902-1976
- שפה ושפות