Abstract
המאמר מאיר את הגישה של המנהיגות הפוליטית בפולין ושל כלל החברה הפולנית ליהודים ולנכסיהם. המאמר פותח בשאלה, "למי שייכים אלפי בתי הקברות, בתי הכנסת ושאר הנכסים הקהילתיים היהודיים שנשארו בפולין לאחר השואה?" תשובה על כך ניתנה בחקיקה בשנת 1946 שעל פיה הוגדר כל הרכוש היהודי רכוש של נפקדים והולאם. ואולם בהמשך הדיון מבהיר המחבר שהחקיקה לא מנעה את ההתלבטות בקרב רשויות שונות שמא הרכוש שהולאם שייך בכל זאת ליהודים שנותרו. הפעולות שנקטו הפולנים בפועל בכל הנוגע לרכוש היהודי ולשימוש בו מלמדות, לדעת המחבר, על גישתם הדו-ערכית של הפולנים במקומות שנמצאו בהם נכסים ציבוריים יהודיים, כגון בתי עלמין ובתי כנסת, לגבי הבעלות על נכסים אלה ואופן השימוש בהם. על פי קו המחשבה המוצע לגבי הקובץ כולו, אפשר לומר שהפולנים התקשו להפנים את המעבר ממדינה שהיה בה מיעוט יהודי בעל משקל למדינה פולנית ללא יהודים.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 188-213 |
| Number of pages | 26 |
| Journal | ילקוט מורשת |
| Volume | 97 |
| State | Published - 2016 |
| Externally published | Yes |
IHP publications
- ihp
- Government ownership
- Jews -- Poland
- Possession (Law)