משפט נגיש לכל: הזכות לנגישות ונגישות למשפט - ביקורת מוגבלת

החיבור בין נגישות, משפט ומוגבלות הוא רב פנים. עיקרון הנגישות הפך מרכזי ביותר בעשורים האחרונים בשתי זירות מאבק משפטיות עיקריות: התנועה של נגישות לצדק ולמשפט והתנועה לזכויות אנשים עם מוגבלויות ומאבקה למען הזכות לנגישות. עם חקיקת פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנת תקנות נגישות השירות על פיו, הפך מושג הנגישות מרעיון מופשט לזכות משפטית אכיפה. מאמר זה מציג לראשונה סקירה מקיפה של נקודות ההשקה בין שתי התנועות ומצביע על התרומות הפוטנציאליות ההדדיות. לאחר הצגת הבסיס העיוני של הזכות לנגישות, בהתבסס על הגישה הביקורתית למוגבלות ומשפט, בוחן המאמר את מעמדה של הזכות לנגישות במשפט הישראלי כיום, תוך ניתוח של מבנה ותוכן החקיקה וכן של תפיסת הנגישות המנחה אותה. לאחר מכן עובר המאמר לבחון את השפעת חקיקת הנגישות החדשה על נגישות המשפט מבחינתם של אנשים עם מוגבליות. המאמר מציע להבחין בין שלושה מישורים של דיון: גישה לערכאות, נגישות למש פט ונגישות לצדק. הבחנה זו מסייעת בארגון הדיון וביצירת בהירות מושגית: הגישה לערכאות מתמקדת בהיבטים פורמליים של מניעת גישה לערכאות משפטיות; הנגישות למשפט עוסקת במכלול החסמים המבניים, החברתיים, התרבותיים והתודעתיים המושפעים מיחסי הכוחות בחברה ומשפיעים על יכולת השימוש בכלי משפטי; ואילו הנגישות לצדק בוחנת את תכנם של הכללים המשפטיים המהותיים, את תוכנם של תוצאות המשפט ואת האופן שבו אלה מושפעים מיחסי הכוחות בחברה. המאמר בוחן את השפעת חקיקת הנגישות על כל אחד ממישורים אלה. תשומת לב מיוחדת מוקדשת להשפעת תקנות נגישות השירות על הנגישות להליך המשפטי. לסיום המאמר מבקש להציג את תרומתן של התפתחויות אלו לנגישות המשפט לכלל האוכלוסייה, כלל הקבוצות המודרות ולפיתוח תפיסה של משפט נגיש לכל.