Abstract
המאמר עוסק במונח "משחק" כמפתח להבנת תוקפן של פרקטיקות פוליטיות מסוימות. יוהן האוזינחה מגדיר משחק כפעולה של חירות, מעשה שאין בו צורך קיומי והוא מכוון למטרות תענוג. על פיו המשחק הוא פעולה בעלת גבולות מוגדרים בזמן ובמרחב, ובתחומי המשחק קיימים חוקים מוגדרים ושולט סדר מיוחד ומוחלט. לעומתו קובע ג'ורג'ו אגמבן שהמשחק הוא פרקטיקה פוליטית "שימוש לא הולם ומחלל באלמנטים שעברו תהליך של הפרדה, תיחום וקידוש". המחבר מביא דוגמאות לפעולות פוליטיות בעלות אופי משחקי ומגדיר משחק כ"פרקטיקה היוצרת כפילויות בחומרי הגלם ובמנגנוני הייצוג של השפה הפוליטית, ובכך מחללת אותה". כדי להמחיש את הגדרתו הוא משתמש במשחק התיאטרוני כמודל. לדבריו, בעידן שבו חיינו עדיין מנוהלים על ידי פוליטיקה רצינית, אבל אף אחד כבר לא מאמין ברצינותם של פוליטיקאים למשחק יש תוקף מיוחד, שכן הוא מאפשר לעבוד עם השפה הפוליטית ולחלל אותה בו זמנית.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 125-152 |
| Number of pages | 28 |
| Journal | מפתח: כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית |
| Volume | 8 |
| State | Published - 2014 |
IHP publications
- ihp
- Play
- Politics, Practical
- Theater