מרחב משפחתי ומשפחתיות טרנס־מרחבית: [מתוך המדור: מאמרים]

מיליוני משפחות בעולם הן משפחות גבולבליות (globordered), כלומר משפחות שמושפעות באופן עמוק מהזיקות שבין תהליכי גלובליזציה לבין גבולות גיאו־פוליטיים. המחקר במאמר זה בחן את השלכות רגולציית הגבולות הבין־מדינתיים במהלך הקורונה על משפחות גבולבליות ברחבי העולם, בעזרת מעקב אחר מאבקיהן הציבוריים. המאמר מתמקד בבני משפחה ישראלים שבלטו בהקשר הזה, ולקחו חלק במחאות קבוצתיות של 1. הורים מיועדים מישראל שרצו להגיע לילדם שנולד לפונדקאית בחו"ל, ולחזור עם התינוק לישראל; 2. בני זוג טרנס־לאומיים, שאחד מהם ישראלי, שרצו להיפגש; 3. ישראלים החיים בחו"ל שרצו לבקר את המשפחה בישראל, עם ילדיהם הלא־ישראלים; ו־4. ילדים בגירים להורים סיעודיים, שנאבקו למען היתרי כניסה לישראל של מהגרות עבודה. ניתוח הממצאים מצביע על מורכבות דיאלקטית של הזיקות בין מרחב למשפחתיות בעידן הנוכחי. מצד אחד, הממצאים מדגימים את הסיבות המגוונות שבגינן משפחות לאומיות זקוקות לנפרדות מרחבית, כמו גם למרחב פיזי טרנס־לאומי משותף אך ארעי, בעוד משפחות טרנס־לאומיות זקוקות, מעת לעת, למרחב פיזי "ביתי", לאומי או טרנס־לאומי, משותף. המחקר תורם להיחלצות הסוציולוגיה של משפחתיות בישראל ממה שבק ובק־גרנשהיים כינו מלכודת המתודולוגיה הלאומית, ומחזק את הטיעון שהצגתי בעבר, שלפיו לא ניתן להבין משפחתיות כיום בלי להבין את הזיקות בין גלובליזציה לגבולות, תוך הדגמת הטיעון בקשר למשפחות בישראל. בה בעת, המחקר מקעקע את הדיכוטומיה המדומיינת בין משפחות לאומיות־נייחוּת־מרחביוּת ביתית, לבין משפחות טרנס־לאומיות־ניידוּת־נפרדוּת מרחבית.