Abstract
בחינת ההתפתחויות במערכת הרווחה בישראל בשנים האחרונות, ובכלל זה בשנה האחרונה, מצביעה על שתי מגמות בולטות: יציבות ארוכת שנים בכל הקשור לרמת ההוצאה החברתית ולמידת האפקטיביות של ההתמודדות עם עוני ואי שוויון, ולצידה - סימנים ליישום מדיניות של "השקעה חברתית". מגמת היציבות החלה עוד בראשית שנות האלפיים, עם אימוצה של מדיניות אשר הובילה לירידה ניכרת בהוצאה על מערכות ביטחון סוציאלי ורווחה מרכזיות באמצעות קיצוצים בנגישותן ובנדיבותן של תוכניות ביטחון סוציאלי שונות. באותן שנים חלה עלייה ניכרת בתחולת העוני וברמת אי השוויון. תהליך זה בא לידי ביטוי ברור בתרשים 1, הבוחן את ההוצאה על ביטחון סוציאלי ועל רווחה חברתית כשיעור מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), ואת הנתונים על תחולת העוני. הנתונים בתרשים מצביעים בעיקר על יציבות ורמת אי השוויון מראשית תקופה זו. הנתונים בתרשים מצביעים בעיקר על יציבות ארוכת שנים בכל הקשור לרמת ההוצאה החברתית ולמידת האפקטיביות של ההתמודדות עם עוני ואי שוויון, וכן על נטייה לגידול-מה בהוצאה בשנתיים האחרונות ועל ירידה קלה בהיקפי העוני ואי השוויון. ההתייצבות על שיעורי ההוצאה שהונהגו לאחר הקיצוץ בקצבאות הביאה לכך שההוצאה החברתית בישראל, אשר גם לפני הקיצוץ הייתה מצומצמת בהשוואה למרבית מדינות הרווחה האחרות, נותרה נמוכה מהן במידה ניכרת. השינויים המעטים בממדי העוני ואי השוויון בשנתיים האחרונות נובעים, ככל הנראה, משילוב של גידול בהשתתפותן של קבוצות אוכלוסייה שונות בשוק העבודה (אם כי ברמות שכר נמוכות), ושל שינויים בתוכניות ביטחון סוציאלי הממוקדות באוכלוסיות ספציפיות, שבהן אפשר להעלות בקלות יחסית את מי שחיים מתחת לקו העוני אל מעל לקו זה (זקנים החיים בעוני הם דוגמה בולטת לכך). אולם שינויים אלו לא נגעו למרבית האוכלוסייה הנזקקת, והמגמה הכללית היא ששיעור המשפחות החיות בעוני ורמת אי השוויון בין תושבי ישראל נותרו מהגבוהים מקרב מדינות ה-OECD. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 257-272 |
Number of pages | 16 |
Journal | דוח מצב המדינה |
State | Published - 2018 |
Externally published | Yes |
IHP publications
- ihp
- Day care centers
- Employment (Economic theory)
- Equality
- Poor
- Social policy
- Social security
- Social service
- Subsidies