TY - JOUR
T1 - מעלותיו של "הרופא הטוב"
T2 - תפיסת הרופאים לעומת תפיסת הציבור
AU - דופלט, קרן
AU - אורקין, יעקב
AU - בכנר, יעקב
AU - יהב, זהבה
AU - דוידוביץ, נדב
PY - 2020/7
Y1 - 2020/7
N2 - במקביל לשינוי ביחסי רופא־מטופל, החלו חוקרים לעסוק בשאלה מיהו “רופא טוב” ובאילו תכונות עליו להחזיק. התכונות הנדרשות ל”רופא טוב” אינן יכולות להיות מוגדרות רק על ידי אנשי מקצוע מעולם הרפואה, אלא חייבות לנבוע גם מהעולם הרגשי־חברתי של המטופלים, ומחוויותיהם במפגש הטיפולי עם הרופא. לפיכך הוגדרו מטרות המחקר כך: (א) בחינת התפיסות של הציבור הרחב ושל רופאים מומחים בוגרי בתי ספר לרפואה בישראל בדבר תפקיד הרופא בעניין צמצום פערי בריאות ובעניין התכונות החשובות ביותר אצל “רופא טוב”; (ב) השוואה בין התפיסות של שתי קבוצות אלה. שיטות: מחקר חתך באמצעות סקר אומניבוס בקרב 501 משתתפים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל, וסקר טלפוני בקרב 1,000 רופאים מומחים בוגרי בתי ספר לרפואה בישראל. הציבור הרחב וציבור הרופאים נשאלו למאפייניהם הדמוגרפיים; אם, לתפיסתם, זהו מתפקידו של הרופא לעסוק בצמצום פערים בבריאות; מהי, לדעתם, התכונה הכי חשובה אצל “רופא טוב”, ומהי, לדעתם, התכונה השנייה הכי חשובה אצל “רופא טוב”. תוצאות: הרופאים תופסים את מטרת צמצום הפערים בבריאות כחלק מתפקידם יותר מאשר הציבור הרחב. מדירוג המשתתפים, התכונה החשובה ביותר אצל “רופא טוב” לתפיסתם של רופאים קשורה בפן ההומאני והדאגה לחולה, ואילו הציבור הדגיש דווקא את הפן המקצועי־טכני. עוד נמצא כי יותר רופאים מומחים במקצועות פנימיים ציינו שתי תכונות הומאניות מאשר רופאים מומחים במקצועות כירורגיים ואבחנתיים, וכך גם רופאים שמקום עבודתם העיקרי בקהילה מאשר רופאים שמקום עבודתם העיקרי בבית החולים, רופאים שאינם מחזיקים בתפקיד ניהולי מאשר רופאים המחזיקים בתפקיד ניהולי או עוסקים במחקר לעומת רופאים שאינם עוסקים במחקר, ורופאים פחות ותיקים (עד 10 שנים מאז סיום ההתמחות) מאשר הרופאים הוותיקים. בקרב הציבור הרחב נמצאו הבדלים מובהקים לפי רמות ההשכלה: בעלי השכלה תיכונית ציינו יותר משתי תכונות הומאניות, ולעומתם בעלי השכלה על־תיכונית מקצועית ובעלי השכלה אקדמית ציינו אחת. דיון וסיכום: ייתכן כי ההבדלים בין תפיסת הרופאים לתפיסת הציבור נובעים מתפיסת המטופלים את תפקיד הרופא ככזה שאמור לעזור להם לחזור לתפקוד מיטבי, ופחות רואים את המשמעות החברתית הגלומה בתפקידו. לעומתם, ייתכן כי רופאים יוצאים מנקודת הנחה כי רופא מומחה כבר רכש מיומנות “טכנית” גבוהה, לכן יש לשים דגש דווקא על הפן ההומאני והחברתי שבעבודתו. מחקר עתידי יכול להיעשות באמצעות קבוצות מיקוד משולבות של רופאים ונציגי ציבור ולכלול גם שאלות אתיות שעניינן המפגש בין הרופא למטופל. לעיתים ישנו נתק בין ציבור הרופאים לבין ציבור המטופלים וכינוס סביב שולחן אחד יוכל להניב תובנות הן לרופאים הן לציבור הרחב לגבי הציפיות אחד מהשני. (מתוך המאמר)
AB - במקביל לשינוי ביחסי רופא־מטופל, החלו חוקרים לעסוק בשאלה מיהו “רופא טוב” ובאילו תכונות עליו להחזיק. התכונות הנדרשות ל”רופא טוב” אינן יכולות להיות מוגדרות רק על ידי אנשי מקצוע מעולם הרפואה, אלא חייבות לנבוע גם מהעולם הרגשי־חברתי של המטופלים, ומחוויותיהם במפגש הטיפולי עם הרופא. לפיכך הוגדרו מטרות המחקר כך: (א) בחינת התפיסות של הציבור הרחב ושל רופאים מומחים בוגרי בתי ספר לרפואה בישראל בדבר תפקיד הרופא בעניין צמצום פערי בריאות ובעניין התכונות החשובות ביותר אצל “רופא טוב”; (ב) השוואה בין התפיסות של שתי קבוצות אלה. שיטות: מחקר חתך באמצעות סקר אומניבוס בקרב 501 משתתפים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל, וסקר טלפוני בקרב 1,000 רופאים מומחים בוגרי בתי ספר לרפואה בישראל. הציבור הרחב וציבור הרופאים נשאלו למאפייניהם הדמוגרפיים; אם, לתפיסתם, זהו מתפקידו של הרופא לעסוק בצמצום פערים בבריאות; מהי, לדעתם, התכונה הכי חשובה אצל “רופא טוב”, ומהי, לדעתם, התכונה השנייה הכי חשובה אצל “רופא טוב”. תוצאות: הרופאים תופסים את מטרת צמצום הפערים בבריאות כחלק מתפקידם יותר מאשר הציבור הרחב. מדירוג המשתתפים, התכונה החשובה ביותר אצל “רופא טוב” לתפיסתם של רופאים קשורה בפן ההומאני והדאגה לחולה, ואילו הציבור הדגיש דווקא את הפן המקצועי־טכני. עוד נמצא כי יותר רופאים מומחים במקצועות פנימיים ציינו שתי תכונות הומאניות מאשר רופאים מומחים במקצועות כירורגיים ואבחנתיים, וכך גם רופאים שמקום עבודתם העיקרי בקהילה מאשר רופאים שמקום עבודתם העיקרי בבית החולים, רופאים שאינם מחזיקים בתפקיד ניהולי מאשר רופאים המחזיקים בתפקיד ניהולי או עוסקים במחקר לעומת רופאים שאינם עוסקים במחקר, ורופאים פחות ותיקים (עד 10 שנים מאז סיום ההתמחות) מאשר הרופאים הוותיקים. בקרב הציבור הרחב נמצאו הבדלים מובהקים לפי רמות ההשכלה: בעלי השכלה תיכונית ציינו יותר משתי תכונות הומאניות, ולעומתם בעלי השכלה על־תיכונית מקצועית ובעלי השכלה אקדמית ציינו אחת. דיון וסיכום: ייתכן כי ההבדלים בין תפיסת הרופאים לתפיסת הציבור נובעים מתפיסת המטופלים את תפקיד הרופא ככזה שאמור לעזור להם לחזור לתפקוד מיטבי, ופחות רואים את המשמעות החברתית הגלומה בתפקידו. לעומתם, ייתכן כי רופאים יוצאים מנקודת הנחה כי רופא מומחה כבר רכש מיומנות “טכנית” גבוהה, לכן יש לשים דגש דווקא על הפן ההומאני והחברתי שבעבודתו. מחקר עתידי יכול להיעשות באמצעות קבוצות מיקוד משולבות של רופאים ונציגי ציבור ולכלול גם שאלות אתיות שעניינן המפגש בין הרופא למטופל. לעיתים ישנו נתק בין ציבור הרופאים לבין ציבור המטופלים וכינוס סביב שולחן אחד יוכל להניב תובנות הן לרופאים הן לציבור הרחב לגבי הציפיות אחד מהשני. (מתוך המאמר)
U2 - https://doi.org/10.26351/SIII/29-2/3
DO - https://doi.org/10.26351/SIII/29-2/3
M3 - מאמר
SN - 2308-247X
VL - 29
SP - 323
EP - 342
JO - סוגיות חברתיות בישראל: כתב עת לנושאי חברה
JF - סוגיות חברתיות בישראל: כתב עת לנושאי חברה
IS - 2
ER -