Abstract
המאמר עוסק בקושי שמעוררת הדרישה לאחידות בתכני לימודי האזרחות בחברה מרובת מגזרים וקונפליקטים כמו החברה הישראלית. כל קבוצה (יהודים, ערבים, חילונים ודתיים) מושכת לכיוון המשרת אותה - פרטיקולרית ואתנו-לאומית, מצד אחד, וליברלית, אוניברסלית וביקורתית מן הצד השני. מחבר המאמר טוען שעל אף המתחים וחוסר ההסכמה לגבי התכנים, "קיים בסיס משותף רחב להוראת האזרחות בישראל. מאפייניו הם פדגוגיים ואינם תלויי-תכנים, ומהותו מתבססת על גישת החינוך הפוליטי". הפתרון שהוא מציע, הוא אם כן, הליכה בתווך, בין נקיטת גישה א-פוליטית הנמנעת מדיון שיש בו מחלוקות, לבין גישה אידיאולוגית המנסה לרתום את התלמידים לתמוך בתפיסת עולם ספציפית.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 199-209 |
| Number of pages | 11 |
| Journal | גילוי דעת |
| Volume | 10 |
| State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- Civics -- Study and teaching
- Education -- Israel -- Administration
- Israel -- Social conditions
- אזרחות -- לימוד והוראה
- חינוך פוליטי
- ישראל -- חברה
- מערכת החינוך
- תוכניות לימודים -- אזרחות