Abstract
בשנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בשיעור האסירים הזוכים לשחרור על-תנאי על ידי ועדות השחרורים בישראל. במחקר הנוכחי נבחנו הגורמים לירידה זו באמצעות התמקדות באוכלוסייה שהיא, להשערתנו, בעלת פוטנציאל גבוה יחסית לשחרור על-תנאי ממאסר. קבוצת המחקר כללה 290 אסירים אשר הוכנה בעבורם תוכנית שיקום בפיקוח הרשות לשיקום האסיר, ובקשתם לשחרור על-תנאי מוקדם נדחתה. במסגרת המחקר נותחו פרוטוקולים של דיוני ועדות השחרורים שנערכו בין השנים 2001–2011. בחינתן של החלטותיהן מלמדת כי הגורמים העיקריים שבעטיים נדחו בקשות לשחרור על-תנאי היו מסוכנוּת האסיר, רקעו העברייני הקודם, ותוכנית שיקום בלתי מספקת. במאמר נדונים ממצאים אלו והגורמים להם על רקע פרשנות החוק, שינויי המדיניות במשפט הישראלי, ותפיסת מעמדה של הרשות לשיקום האסיר. (מתוך המאמר)
Translated title of the contribution | Risk and Rehabilitation Considerations in Israeli Parole Board Decisions: An Empirical Analysis |
---|---|
Original language | Hebrew |
Pages (from-to) | 119-138 |
Number of pages | 20 |
Journal | קרימינולוגיה ישראלית |
Volume | י |
State | Published - 2022 |
IHP publications
- ihp
- Criminals -- Rehabilitation
- Imprisonment
- Parole -- Israel
- Prisoners
- Punishment
- ha-Rashut le-shiḳum ha-asir