Abstract
המאמר בוחן תופעה רטורית ייחודית לתעמולת הבחירות ב-2013: קישורים אינטרטקסטואליים שכיחים בין התעמולה לשיח המחאה. בעיקר בלטו הקישורים לססמאות מהמחאה החברתית-כלכלית ב-2011 וב-2012. שלושה סוגי אמצעים ננקטו לסימונם: (1) קישור חזותי לשלטי מחאה; (2) חזרות לקסיקליות על ססמאות מחאה מוכרות או על חלקים מהן; (3) סימון הייצוג של המוחים בדרכים דקדוקיות (כינויי הגוף הראשון), לקסיקליות ('העם') ופרגמטיות (משלב מתאים למחאה וסוציולקט מתאים למוחים). אמצעים אלו מתאפיינים בדרגות שונות של ישירות ושל בולטות. הציטוט של ססמת מחאה בתוך שיח התעמולה הופך אותה לזירה פוליפונית שכוחה הרטורי נובע משני השיחים גם יחד. מצד אחד היא עשויה להיתפס כייצוג מהימן ואותנטי של המוחים ושל המחאה, ומצד אחר היא הופכת גם לקול ממוסד ורשמי של המפלגות המצטטות אותה ועשויה להביא לתפיסתן כנציגות המוחים וכמי שיביאו מזור למצוקתם. הציטוט של ססמאות המחאה אף עשוי להתפרש כציפייה (ואולי אף דרישה) מן המוחים שיגלו מחויבות לססמאות שהשמיעו ויצביעו למפלגה שתייצג אותם, לכאורה, נאמנה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 28-48 |
| Number of pages | 21 |
| Journal | עיונים בשפה וחברה |
| Volume | 6 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2014 |
IHP publications
- ihp
- Intertextuality
- Political campaigns
- Protest movements
- Rhetoric
- Slogans
- אינטרטקסטואליות
- מחאה
- סיסמאות
- רטוריקה
- תעמולת בחירות