Abstract
יש סוציולוגים המפרשים את המקום הגדול יותר שניתן משנות השבעים למורשת יהדות ספרד והמזרח בתור שבירת הזהות הקולקטיבית של החברה היהודית בישראל, ויש אפילו מי שמרחיק לכת וסבור שההטרוגניות שנולדה בתגובה לכור ההיתוך גרמה לכך שישראל "היא לאומים מספר". המאמר מבקש לבחון את "סיפור המורשת" כפי שמוצג במוזיאונים קהילתיים כחלק משאלת הזהות הישראלית כקולקטיב או כאוסף זהויות. האם תופעת המוזיאונים הקהילתיים מהווה קריאת תגר על הסיפור המרכזי או ניסיון השתלבות בו? אם מדובר בניסיון השתלבות' מנין הוא נובע? המוזיאונים נקראים במאמר כטקסט ע"פ המוצגים והמיוצגים וע"פ המטרות המוצהרות שלהם. לבסוף נבחן המקרה של יהדות משהד, שמבקשת להקים לה מוזיאו אך טרם הצליחה בכך, כמקרה בוחן, ואולי אפשר יהיה לראות בפרק זה פתח להסבר תופעת המוזיאונים הקהילתיים בכללה. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Community Museums and Identity: Why isn't there a Community Museum for Mashhad |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 33-69 |
| Number of pages | 37 |
| Journal | אב"א |
| Volume | 5 |
| State | Published - 2011 |
IHP publications
- ihp
- Collective memory
- Crypto-Jews
- Cultural property
- Holocaust memorials
- Israel -- Social conditions
- Jews -- Iran -- Mashhad
- Memorials
- Synagogues