Abstract
המאמר מתייחס לאותן שאלות מטא־הסדרתיות הנוגעות לאיתור אסטרטגיה מתאימה לניהול סיכוני סייבר. המאמר מזהה, על יסוד ניתוח של מסמכי מדיניות פדרלית לאורך תקופה של כשני עשורים, שלוש גישות עיקריות לאסדרה בתחום הסייבר בארצות הברית: 1) סיכונים לתשתיות קריטיות מנוהלים באמצעות מודלים של רגולציה־משותפת, המחלקים את סמכויות ניהול הסיכונים והאכיפה בין המגזר הפרטי לציבורי; 2) סיכונים למגזרי הבריאות והפיננסים מנוהלים באמצעות מודלים של רגולציה־מדינתית מסורתית של פיקוד, שליטה ואכיפה דרך חוקים וסוכנויות מדינתיות האחראיות להערכה וניהול הסיכונים; 3) סיכונים ליתר מגזרי המשק מנוהלים על ידי מודלים של רגולציה־עצמית אשר כוללים אימוץ וולונטרי של סטנדרטים הנאכפים באופן חלקי על ידי סוכנויות מדינתיות. המאמר טוען כי שלושה גורמים מסבירים את ההבדלים באופן הניהול של סיכוני הסייבר במגזרים השונים: 1) חשיבות מומחיותו של המגזר הפרטי לעיצוב הרגולציה; 2) התרבות המוסדית ונורמות ההסדרה הנהוגות בכלתחום; 3) השפעת אינטרסים פרטיים על הליך קבלת ההחלטות. המאמר מסכם בכך שישנה חשיבות להכרת מערכת הכוחות הפוליטית בכל מדינה בבואנו לנסות ולהבין את דרך האסדרה שנבחרה בה.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 197-236 |
Number of pages | 40 |
Journal | דין ודברים: כתב-עת משפטי בין-תחומי |
Volume | יד 1 |
State | Published - 2019 |
Externally published | Yes |
IHP publications
- ihp
- Cyberterrorism
- Risk management
- Delegated legislation
- United States -- Politics and government
- Public policy
- Risk assessment
- Business
- Legislation