TY - CHAP
T1 - מהשתקמות המעמד הבינוני המזרחי לשאלת התחדשותו של המרכז הישראלי:
T2 - 'עיון מחודש ב'מרכז' ו'פריפריה
AU - ליאון, נסים
AU - כהן, אורי
N1 - חלק ראשון: יחסים בין-עדתיים בישראל.
PY - 2021
Y1 - 2021
N2 - מקום מיוחד במחקריו העניק ההיסטוריון פרופסור ירון צור לשאלת המוביליות המעמדית של יהודי ארצות האסלאם בתנאי המודרניזציה. צור היה בין ההיסטוריונים המעטים שעסקו במסגור המשמעות ההיסטורית שנודעה לשינוי המעמדי החד שחוו יהודי ארצות האסלאם עם עלייתם לישראל. רבים מהם הורחקו אל פריפריות דלות הזדמנות כלכלית, דבר שהגביל את יכולתם המובילית והביא לחלוקה עדתית של המבנה המעמדי בחברה הישראלית. לפני יותר מעשור הצבענו על התפתחות חדשה בשאלת המוביליות המעמדית של משפחות יוצאי ארצות האסלאם בישראל, שכונו בלשון הסוציולוגיה הישראלית 'מזרחים'. עבודת שדה משותפת בערי תיכון ישראליות כראשון לציון, פתח תקווה, נתניה, אשדוד, יבנה ואשקלון הולידה אצלנו מסקנה כי השתנה המצב וכי החלוקה השכיחה בין מעמד בינוני חזק, שרובו אשכנזים ומיעוטו מזרחים (בעיקר יוצאי עיראק) ובין פרולטריון מזרחי גדול ומוחלש, אינה קיימת עוד. עבודת השדה לימדה אותנו על קיומו של מעמד בינוני מזרחי רב-עוצמה ומגוון מבחינה עדתית ההולך ומתפתח בערים הגדולות בישראל, במושבים שבמרכז הארץ ואף בחלקים מעיירות הפיתוח. נוכחנו לדעת כי למעשה בתוך פרק זמן של שני דורות אנו עדים להשתקמותה של החלוקה המעמדית בקרב יוצאי ארצות האסלאם, זו המפצלת בין מזרחים מוביליים ובין מי שנותרו לכודים בפריפריות. במאמר זה אנו מבקשים לחזור אל סוגיית המעמד הבינוני המזרחי, הפעם לא כעניין תיאורי או כאתגר אנליטי שיש לבארו, אלא כתופעה סוציולוגית הדורשת מסגור היסטורי. ברצוננו להסביר מי עיכב את השתקמותו, מה היו התנאים להשתקמות, ולתהות כיצד תהליך ההשתקמות תופס מקום מרכזי בעיצובו של המרכז הישראלי החדש. (מתוך המאמר)
AB - מקום מיוחד במחקריו העניק ההיסטוריון פרופסור ירון צור לשאלת המוביליות המעמדית של יהודי ארצות האסלאם בתנאי המודרניזציה. צור היה בין ההיסטוריונים המעטים שעסקו במסגור המשמעות ההיסטורית שנודעה לשינוי המעמדי החד שחוו יהודי ארצות האסלאם עם עלייתם לישראל. רבים מהם הורחקו אל פריפריות דלות הזדמנות כלכלית, דבר שהגביל את יכולתם המובילית והביא לחלוקה עדתית של המבנה המעמדי בחברה הישראלית. לפני יותר מעשור הצבענו על התפתחות חדשה בשאלת המוביליות המעמדית של משפחות יוצאי ארצות האסלאם בישראל, שכונו בלשון הסוציולוגיה הישראלית 'מזרחים'. עבודת שדה משותפת בערי תיכון ישראליות כראשון לציון, פתח תקווה, נתניה, אשדוד, יבנה ואשקלון הולידה אצלנו מסקנה כי השתנה המצב וכי החלוקה השכיחה בין מעמד בינוני חזק, שרובו אשכנזים ומיעוטו מזרחים (בעיקר יוצאי עיראק) ובין פרולטריון מזרחי גדול ומוחלש, אינה קיימת עוד. עבודת השדה לימדה אותנו על קיומו של מעמד בינוני מזרחי רב-עוצמה ומגוון מבחינה עדתית ההולך ומתפתח בערים הגדולות בישראל, במושבים שבמרכז הארץ ואף בחלקים מעיירות הפיתוח. נוכחנו לדעת כי למעשה בתוך פרק זמן של שני דורות אנו עדים להשתקמותה של החלוקה המעמדית בקרב יוצאי ארצות האסלאם, זו המפצלת בין מזרחים מוביליים ובין מי שנותרו לכודים בפריפריות. במאמר זה אנו מבקשים לחזור אל סוגיית המעמד הבינוני המזרחי, הפעם לא כעניין תיאורי או כאתגר אנליטי שיש לבארו, אלא כתופעה סוציולוגית הדורשת מסגור היסטורי. ברצוננו להסביר מי עיכב את השתקמותו, מה היו התנאים להשתקמות, ולתהות כיצד תהליך ההשתקמות תופס מקום מרכזי בעיצובו של המרכז הישראלי החדש. (מתוך המאמר)
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?query=any,contains,9789655101379&tab=LibraryCatalog&search_scope=MyInstitution&vid=972NNL_ULI_C:MAIN&offset=0
M3 - פרק
SN - 9789655101379
T3 - ספריית אסיף
SP - 87
EP - 67
BT - ההיסטוריה הארוכה של המזרחים
A2 - מורנו, אביעד
A2 - גרבר, נח
A2 - מאיר-גליצנשטיין, אסתר
A2 - שיף, עופר
A2 - מאיר-גליצנשטין, אסתר
CY - קריית שדה בוקר
ER -
