Abstract
כדי להבהיר את משמעותו של המושג "אומץ לחולין", שנעשה כה מזוהה עם המשוררת לאה גולדברג, נדרש מעקב אחר השתמעויותיו בכתיבתה של גולדברג ובתולדות הבנתו במחקר ובביקורת. חלקו הראשון של המאמר יציג פרשנויות מרכזיות אחדות של המסה ושל הביטוי בהקשר פואטי והיסטורי. חלקו השני יבחן מושג זה, כפי שהוא מופיע ביומניה של גולדברג בשנות הארבעים והחמישים - שימוש המבטא את מרכזיות הרעיון במחשבתה, ביצירתה ובחייה האישיים של המשוררת גם מחוץ להקשר ההיסטורי של המסה. החלק השלישי יקשור בין המשמעויות והשימושים השונים של הביטוי ובין הפואטיקה של גולדברג והדיאלוגיזם המאפיין את יצירתה, בהתייחס לחלופות של מעשה היצירה. במהלך דיון זה אין להתעלם מן ההקשר הציוני, שכן המסה נכתבה כאמור לאחר עלייתה של המשוררת לארץ ישראל. המאמר ייחתם בדיון בהקשר זה, הרומז על אפשרויות נוספות של הבנת המושג 'האומץ לחולין' כמפתח להבנת יצירתה והכרעותיה הפואטיות והאידיאולוגיות של לאה גולדברג.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 137-162 |
Number of pages | 26 |
Journal | בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל |
Volume | 45 |
State | Published - 2017 |