מגלים את אירופה: ישראלים בבית המשפט האירופי לזכויות אדם

בית המשפט האירופי לזכויות האדם הוא ערכאה שאינה מוכרת מספיק לציבור הישראלי, והיא נתפסת לרוב כערכאה שיפוטית זרה ומרוחקת, שאינה רלוונטית לו. מטרתו של המאמר להראות כי מציאות חדשה מתפתחת במשפט הבין לאומי בכל הקשור לזכויות אדם של יחידים. מציאות חדשנית זו יוצרת בפועל זירה משפטית חדשה ומעניינת לישראלים. מאמר זה מבקש לתאר את ההיבטים המרכזיים בפעילותו של בית המשפט האירופי לזכויות אדם ולבסס את הטיעון כי בפועל לבית המשפט האירופי לזכויות אדם יש חשיבות הן לתושבי ישראל והן לעורכי דין ולאנשי אקדמיה. המאמר נחלק לארבעה חלקים: החלק הראשון מתאר את הרקע להתפתחות זכות העמידה של יחידים (Individuals) במשפט הבין-לאומי בנושא זכויות אדם. מול זכות חלקית ומוגבלת הקיימת בכל העולם מציגה האמנה האירופית לזכויות אדם מציאות חדשה. מציאות זו היא המאפשרת לישראלים לתבוע בבית המשפט, ומכא העניין בו ובפסיקתו בנושא הישראלים. בחלק השני של המאמר יתואר התהליך שבו הפכה האמנה האירופית לזכויות אדם את בית המשפט לערכאה המנקזת אליה תביעותיה של יחידים נגד מדינות אירופה בנושא זכויות אדם ועוסקת בעיקר בהן. זהו תיאור היסטורי הסוקר את התפתחותה של האמנה האירופית לזכויות אדם מאז כניסתה לתוקף ועד היום. כן נסקור בתמצית היבטים פרוצדורליים מרכזיים בפעילותו של בית המשפט. בחלקו השלישי והעיקרי של המאמר נסקור חמישה פסקי דין שנתן בית המשפט, ושהיו מעורבים בהם אזרחים ישראלים. המאמר יציג את פסקי הדין: הרקע העובדתי, טענות הצדדים ופסיקת בית המשפט. הכוונה היא להדגים את המגוון הרחב של התחומים המשפטיים שבהם הישראלים תובעים בבית המשפט ואת ייחודה של כל תביעה בהיבט המשפט הבין-לאומי של יחידים. בחלק הרביעי יוצג סיכום הדברים. בזכות המיקוד שמאמר זה עושה להקשר הישראלי ניתן לדעתנו לדלות לפחות שלוש תובנות הראויות להדגשה: הראשונה נוגעת להשפעתו של בית המשפט על התפתחות המשפט הנוגע לזכויות אדם בישראל ובעולם; השנייה נוגעת לרלוונטיות של בית המשפט האירופי לזכויות אדם לישראלים המבקשים לתבוע בפניו; השלישית והאחרונה נוגעת להשלכות הרוחב של פנייתם של ישראלים לפורומים שיפוטיים בין-לאומיים. (מתוך המאמר)