Abstract
מחקר זה הוא ניסיון ראשון מסוגו לעריכת ניתוח משפטי של מכלול ההסדרים שמובילים לפער
הפנסיה המגדרי בישראל, ומוצעות בו, לראשונה, הצעות נורמטיביות לצמצום פער זה. על אף הפער
הניכר בין הפנסיה שמקבלות נשים לזו שמקבלים גברים, טרם זכו פערי הפנסיה המגדריים לתשומת
לב ציבורית ומחקרית בישראל ובעולם. הכתיבה המועטה שקיימת בנושא מתמקדת בהיבטים
כלכליים, ומדגישה את מקומם של שוק העבודה ושל גורמים סוציו-אקונומיים ביצירת פער הפנסיה
המגדרי. בשונה מהם, מחקר זה מדגיש את מקומו של המשפט בישראל כשחקן מרכזי בהרחבת
הפערים המגדריים, וכמי שיכול להביא לצמצומם. לצורך המחקר הנוכחי עברנו באופן יסודי על
כלל המסמכים המשפטיים המסדירים את הרובד הראשון )קצבאות הביטוח הלאומי( ואת הרובד
השני )הסדרי הפנסיה התקציבית, קרנות הפנסיה הוותיקות, קרנות הפנסיה החדשות וביטוחי
המנהלים( של הביטוח הפנסיוני בישראל, תוך בחינה וניתוח של הבדלים מגדריים בהסדרה
המשפטית. נוסף לכך, ערכנו מחקר כמותי, שכלל בחינה ועיבוד של נתוני הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה.
בדומה לממצאי מחקרים קודמים, גם במחקר הנוכחי נמצא כי פערי הפנסיה בין נשים
לגברים הם המשך ישיר של ההבדלים המגדריים הרבים בשוק העבודה ושל עמדת הנחיתות של
נשים בשוק זה. בה בעת, בשונה ממחקרים קודמים, נמצא כי למשפט תפקיד מהותי בהרחבת
הפערים. במחקר נמצא כי ההסדרה המשפטית של תחום הפנסיה בישראל כוללת הבדלים רבים בין
זכויותיהן של נשים לזכויות של גברים. ברובד הראשון )קצבאות הביטוח הלאומי( נכללות
פריבילגיות )הטבות יתר( רבות הפועלות לכאורה לטובת נשים, אך למעשה מעודדות נשים לצמצם
את השתלבותן בשוק העבודה. גם קרנות הפנסיה הוותיקות כוללות פריבילגיות אשר למראית עין
פועלות לטובת נשים, אך בפועל תורמות להרחבת פער הפנסיה המגדרי. שלא כמו באירופה, קרנות
הפנסיה החדשות בישראל מתבססות על לוחות תוחלת חיים תלויי מין, ובשל כך מעניקות לנשים
קצבאות נמוכות יותר מאלה של גברים. למעשה, ההסדר הפנסיוני היחיד אשר כולל זכויות שוות
לגברים ולנשים הוא הסדר הפנסיה התקציבית. עם זאת, הסדר זה חסום בפני מצטרפים חדשים.
כדי לצמצם את פער הפנסיה המגדרי יש לפעול להשוואת זכויותיהם המשפטיות של גברים ונשים
בכלל הסדרי הפנסיה בישראל. בד בבד, יש צורך בקידום שוויון מגדרי בשוק העבודה.
הפנסיה המגדרי בישראל, ומוצעות בו, לראשונה, הצעות נורמטיביות לצמצום פער זה. על אף הפער
הניכר בין הפנסיה שמקבלות נשים לזו שמקבלים גברים, טרם זכו פערי הפנסיה המגדריים לתשומת
לב ציבורית ומחקרית בישראל ובעולם. הכתיבה המועטה שקיימת בנושא מתמקדת בהיבטים
כלכליים, ומדגישה את מקומם של שוק העבודה ושל גורמים סוציו-אקונומיים ביצירת פער הפנסיה
המגדרי. בשונה מהם, מחקר זה מדגיש את מקומו של המשפט בישראל כשחקן מרכזי בהרחבת
הפערים המגדריים, וכמי שיכול להביא לצמצומם. לצורך המחקר הנוכחי עברנו באופן יסודי על
כלל המסמכים המשפטיים המסדירים את הרובד הראשון )קצבאות הביטוח הלאומי( ואת הרובד
השני )הסדרי הפנסיה התקציבית, קרנות הפנסיה הוותיקות, קרנות הפנסיה החדשות וביטוחי
המנהלים( של הביטוח הפנסיוני בישראל, תוך בחינה וניתוח של הבדלים מגדריים בהסדרה
המשפטית. נוסף לכך, ערכנו מחקר כמותי, שכלל בחינה ועיבוד של נתוני הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה.
בדומה לממצאי מחקרים קודמים, גם במחקר הנוכחי נמצא כי פערי הפנסיה בין נשים
לגברים הם המשך ישיר של ההבדלים המגדריים הרבים בשוק העבודה ושל עמדת הנחיתות של
נשים בשוק זה. בה בעת, בשונה ממחקרים קודמים, נמצא כי למשפט תפקיד מהותי בהרחבת
הפערים. במחקר נמצא כי ההסדרה המשפטית של תחום הפנסיה בישראל כוללת הבדלים רבים בין
זכויותיהן של נשים לזכויות של גברים. ברובד הראשון )קצבאות הביטוח הלאומי( נכללות
פריבילגיות )הטבות יתר( רבות הפועלות לכאורה לטובת נשים, אך למעשה מעודדות נשים לצמצם
את השתלבותן בשוק העבודה. גם קרנות הפנסיה הוותיקות כוללות פריבילגיות אשר למראית עין
פועלות לטובת נשים, אך בפועל תורמות להרחבת פער הפנסיה המגדרי. שלא כמו באירופה, קרנות
הפנסיה החדשות בישראל מתבססות על לוחות תוחלת חיים תלויי מין, ובשל כך מעניקות לנשים
קצבאות נמוכות יותר מאלה של גברים. למעשה, ההסדר הפנסיוני היחיד אשר כולל זכויות שוות
לגברים ולנשים הוא הסדר הפנסיה התקציבית. עם זאת, הסדר זה חסום בפני מצטרפים חדשים.
כדי לצמצם את פער הפנסיה המגדרי יש לפעול להשוואת זכויותיהם המשפטיות של גברים ונשים
בכלל הסדרי הפנסיה בישראל. בד בבד, יש צורך בקידום שוויון מגדרי בשוק העבודה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Place of Publication | תל-אביב |
| Number of pages | 51 |
| Edition | 2018 |
| State | Published - 31 Oct 2018 |