Abstract
בהתחקות על מקורות המעבר מאין סוף לאור אין סוף בהגותו של הראי"ה הדגש המרכזי הוא בתשתית של חסידות חב"ד. אמנם הראי"ה משתמש כל העת במינוח וברעיונות של הגות ימי הביניים - כשם שהוא מנהל דיאלוג סמוי עם המחשבה החסידית והחב"דית כך הוא מנהל דיאלוג עם הרמב"ם ועם ר' חסדאי קרשקש, למשל - אולם הגות חב"ד הטביעה חותם מהותי על מינוחיו ועל רעיונותיו של הראי"ה. גם כאשר מתח ביקורת על הגישה החב"דית הוא עשה זאת במונחים וברעיונות של חב"ד. ביקורתו המוסווית נסבה בעיקר על אלה: (א) ההשתקעות האובססיבית של מקורות חב"ד בדרגות העליונות של הקיום, שבאה לידי ביטוי בתורת הכוונות. (ב) העיסוק האינטלקטואלי בפרטים על חשבון הראייה הכוללת. כאמור, הביקורת לא העיבה על ההשפעה. המעבר מאין סוף לאור סוף הוא בחינה אחת בלבד של זיקת הראי"ה להגות חב"ד, אף כי זו בחינה חשובה. אפשר להורות על המוטיב המרכזי המקשר בין השניים והוא האופטימיות. ההגות החב"דית התעסקה פחות בשבירת הכלים על היבטיה הקטסטרופליים ויותר בתהליכי התיקון. לכן התפרצה זיקתה המשיחית בעוצמה בדורות האחרונים. אף הראי"ה התעניין פחות בנפילה ויותר באיסוף הניצוצות ובהתגשמות הגאולה מתוך הלאומיות היהודית. את נטייתו העיונית תלה גם בחסידות, שלדידה "הטוב הוא המוחלט, העומד, והרע איננו כי אם דמיוני"
המאמר מבקש להראות שלא רק המגמות החסידיות השפיעו על הראי"ה, אלא גם המסגרת הטרמינולוגית של חסידות חב"ד עיצבה את רעיונותיו. נעלה מכל ספק שהראי"ה הבחין בבירור בין אין סוף לבין אורו, אף כי לא מיד. הוא התבלט בהבחנות בין אין סוף לאור אין סוף, ולבסוף החליט להתמקד באור אין סוף בלבד. מבחינות רבות דרך הראי"ה בעניין זה כדרכם של הוגי חב"ד. אף הם השתמשו ב"אין סוף" וב"אור אין סוף" כשמות נרדפים, אך בסופו של דבר הכריעו בעד העיסוק באור האלוהי, ולא בעצמות. כפי שהמאמר מראה, בפסקאות אחדות בהגותו של הראי"ה הוא מבחין בבירור בין אין סוף לאור אין סוף. ההכרעה להתמקד באופן כמעט בלעדי באור אין סוף אף הלמה את פרשנותו לתהליכים ההיסטוריים שלדידו האור ממלא מקום מהותי במהלכם; היא מתאימה גם לתפיסתו האופטימית על התעלות המציאות בכללה. המאמר מתייחס גם לספירות, לאמונה ולדבקות באור אינסוף בהקשר לסוגיות הנדונות.
המאמר מבקש להראות שלא רק המגמות החסידיות השפיעו על הראי"ה, אלא גם המסגרת הטרמינולוגית של חסידות חב"ד עיצבה את רעיונותיו. נעלה מכל ספק שהראי"ה הבחין בבירור בין אין סוף לבין אורו, אף כי לא מיד. הוא התבלט בהבחנות בין אין סוף לאור אין סוף, ולבסוף החליט להתמקד באור אין סוף בלבד. מבחינות רבות דרך הראי"ה בעניין זה כדרכם של הוגי חב"ד. אף הם השתמשו ב"אין סוף" וב"אור אין סוף" כשמות נרדפים, אך בסופו של דבר הכריעו בעד העיסוק באור האלוהי, ולא בעצמות. כפי שהמאמר מראה, בפסקאות אחדות בהגותו של הראי"ה הוא מבחין בבירור בין אין סוף לאור אין סוף. ההכרעה להתמקד באופן כמעט בלעדי באור אין סוף אף הלמה את פרשנותו לתהליכים ההיסטוריים שלדידו האור ממלא מקום מהותי במהלכם; היא מתאימה גם לתפיסתו האופטימית על התעלות המציאות בכללה. המאמר מתייחס גם לספירות, לאמונה ולדבקות באור אינסוף בהקשר לסוגיות הנדונות.
Translated title of the contribution | From 'Ein Sof' to the "Light of Ein Sof' in Rabbi Kook's Thought |
---|---|
Original language | Hebrew |
Title of host publication | רוח חדשה בארמון התורה |
Subtitle of host publication | ספר יובל לכבוד פרופ' תמר רוס עם הגיעה לגבורות |
Editors | רונית עיר שי, דב שוורץ |
Place of Publication | רמת גן |
Pages | 119-164 |
Number of pages | 46 |
ISBN (Electronic) | 9789652264954 |
State | Published - 2018 |
Publication series
Name | מחשבות סדרת מחקרים במחשבת ישראל לזכרו של איזידור פרידמן |
---|---|
Publisher | הוצאת אוניברסיטת בר אילן |
IHP publications
- ihp
- Cabala
- Faith
- Goal (Psychology)
- God
- Habad
- Hebrew language -- Terms and phrases
- Impact
- Kook, Abraham Isaac -- 1865-1935
- Sefirot (Cabala)
- אינסוף
- אלוהים
- אמונה
- דבקות באלוהים
- השפעה
- חסידות חב"ד
- מטרות ויעדים
- מינוח עברי
- ספירות (קבלה)
- קבלה
- קוק, אברהם יצחק -- רב -- 1865-1935
RAMBI publications
- rambi
- God (Judaism)
- Habad
- Kook, Abraham Isaac -- 1865-1935 -- Philosophy