Abstract
המאמר בוחן את הדילמות הכרוכות בניהול הליך משפטי שנועד למנוע את צמצום זכאותם של הורים לילדים קטנים לגמלת הבטחת הכנסה, כשהם נדרשים לקבל "עבודה מתאימה" כתנאי לקבלת הגמלה. במסגרת הדיון מבקשות המחברות לברר את תפקידו של המשפט בהגנה על זכויות חברתיות בתקופה של צמצום משאבי המדינה בתחום הרווחה, וזאת גם תוך דיון בגישות פמיניסטיות הבוחנות את חלוקת תפקידי הטיפול בחברה מתוך ראייה מגדרית. בנסיבות אלה עולה השאלה: האם המשפט יכול להוות אמצעי להבטחת קיום מינימאלי בכבוד, ובד בבד להגן על המשפחה ועל זכויות הילדים לטיפול הורי ראוי? דיון בשאלה זו נעשה באמצעות ניתוח מקרה משפטי (בג"ץ 1433/03 בחטין נ' שר האוצר) שתוצאתו הובילה בסופו של דבר להסדר ביניים. מצד אחד הוכרו חובותיה של המדינה להבטחת גמלת קיום, ומצד שני הוכרה באופן מוגבל גם חובת המדינה להגן על ילדים קטנים מפני הזנחה. ההסדר שאומץ בסוף ההליך המשפטי מונע אמנם מצב שבו אימהות חד-הוריות ייאלצו להותיר את ילדיהם הקטנים ללא השגחה ראויה על מנת לצאת לעבודה נדרשת, אך אינו מכיר בערך הטיפול ההורי הישיר. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 267-292 |
| Number of pages | 26 |
| Journal | עבודה, חברה ומשפט |
| Volume | 13 |
| State | Published - 2012 |
IHP publications
- ihp
- Communities
- Duty
- Families
- Feminist jurisprudence
- Guaranteed annual income
- Human rights
- Parent and child (Law)
- Power (Social sciences)
- Single-parent families
- Social rights
