Abstract
המאמר מבקש להבין איך הורים ששכלו את ילדם בעת שירות ביטחוני חווים את השכול וכיצד הם תופסים את הליווי של העובדות והעובדים הסוציאליים של משרד הביטחון. המחקר מלמד כי ההורים מדווחים על תנועה מתמדת בין עימות עם כאב האובדן לבין הימנעות מכאב זה, שאינה משתנה עם הזמן. עם זאת, היכולת לתפקד במסלולים השונים של החיים, כגון עבודה ומשפחה, משתפרת עם הזמן. תרומתם של העובדות והעובדים הסוציאליים מתבטאת בהיותם נוכחים, תומכים ומלווים לאורך זמן.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 201-224 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות |
| Volume | 54 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2019 |
IHP Publications
- ihp
- משפחות שכולות
- Bereaved families
- משפחות חללי צה"ל
- Fallen soldiers -- Israel
- אובדן (פסיכולוגיה)
- Loss (Psychology)
- התמודדות (פסיכולוגיה)
- Adjustment (Psychology)
- משמעות (פסיכולוגיה)
- Meaning (Psychology)
- שכול
- Bereavement
- הורים וילדיהם
- Parent and child
- עובדים סוציאליים
- Social workers
- מוות -- היבטים פסיכולוגיים
- Death -- Psychological aspects