"להיות עקור עפעפיים": אדיפליות ומלנכוליה בסיפור "רץ" לדויד גרוסמן

המאמר מבקש לתאר את חוק התשוקה ביצירתו של דוד גרוסמן באמצעות התבוננות בסיפור שהוצב בפתח ספר הביכורים שלו, 'רץ', ואף העניק לקובץ את שמו. 'רץ' היה הסיפור השלישי שכתב גרוסמן הצעיר אך הוא מוקם בקובץ כסיפור הפותח, כטקסט מכונן המתעד את התחלת הכתיבה ואת מקורה. זהו סיפור על משבר נפשי קשה ועל ההיחלצות ממנו, על תשוקה שעלתה על שרטון ועל קימום התשוקה. המחבר טוען כי 'רץ' הוא הסיפור התשתיתי של יצירת גורסמן, והוא יסופר לאורך כשלושה עשורים בווריאציות שונות: סיפור על משולש ארוטי, על "תשוקה משולשת". 'רץ' הוא גם הסיפור הראשון שבו מעמיד גרוסמן את המרחב הנפשי הפנימי, האדיפלי, כזירת ההתרחשות העיקרית. בשונה משני הסיפורים המוקדמים יותר, שנכללו אף הם בקובץ הביכורים, "חמורים" ו"יאני על ההר", שבהם המשבר של הגיבורים נותר בלתי מפורש, ב'רץ' פותח גרוסמן את המהלך שהוא עתיד לשוב אליו פעמים רבות בספריו הבאים: פרישת העבר, הילדות והמיניות הילדית כמפתח פרשני ואטיולוגי עיקרי להבנת דמויותיו. מסיפור זה ואילך עתיד גרוסמן לדובב ביצירתו את המבנה האדיפלי ואת משמעויותיו המיניות, המשפחתיות, החברתיות והאתיות.