Abstract
בפרשת זייצוב הכיר בית המשפט העליון ברוב דעות בעילה של חיים בעוולה, המאפשרת לילד בעל מוגבלות לתבוע את מי שהתרשלותו גרמה להולדת התובע, אך לא למוגבלות עצמה. שופטי הרוב לא הגיעו להסכמה בדבר גבולותיה של העילה, אך בית המשפט הכיר פה אחד בעילת התביעה של ההורים בגין הולדה בעוולה באותן הנסיבות. קביעת הרכב מורחב לדיון מחודש בשני סוגי התביעות והקמת ועדת מומחים רב-תחומית לגיבוש המלצות בנושא יצרו ציפייה לרפורמה. בפסק הדין בעניין המר (ע"א 1326/07 המר נ' עמית, 28.5.12) קבע בית המשפט העליון כללי משחק חדשים: העילה של חיים בעוולה בוטלה והעילה של הולדה בעוולה אושררה והורחבה. המאמר בוחן מזווית ביקורתית את עיקרי פסק הדין בעניין המר ומנתח את ההכרעות הנוגעות לשתי עילות התביעה.
| Translated title of the contribution | To be or not to be? That is No Longer the Question |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 61-106 |
| Number of pages | 46 |
| Journal | מחקרי משפט |
| Volume | 29 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2013 |
IHP publications
- ihp
- Compensation (Law)
- Damages
- Liability (Law)
- Pregnant women -- Legal status, laws, etc
- Prescription (Law)
- Wrongful life