Abstract
הדיואן 'לבי במזרח ואנכי בסוף מערב' הוא מאבני היסוד במכלול היצירות השיריות של הלוי המכונה 'שירי ציון'. להלן נתעלם מסיווג מודרני זה המתחייב לכאורה מן הרקע של מורשת השירה העברית האנדלוסית. תחילה יש אפוא להגדיר את סוגת השיר ובכך לתמוך בקריאתו בעזרת הפן של ה'חוזה' הבלתי כתוב בין מחבר לבין נמעניו. קריאת יצירה בהקשר של סוגתה כבסיס למחקר ספרותי היסטורי יכולה לשמש את מי שמבקש להעמיד קריאה פרספקטיבית מ'כאן ועכשיו' בטקסט מ'אז ושם' בעזרת נקודות אחיזה המבוררות כ'אובייקטיווית' בהתאם לתנאי החיים הספרותיים בסביבה שבה נוצרה היצירה, ולהציע הערכה אסתטית עכשווית המתחשבת ככל האפשר בסביבה התרבותית של השיר בזמנו ובמקומו. כך היא מאפשרת להוסיף על ההערכה המבוססת על רחשי לבו בלבד של הקורא המודרני. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 45-64 |
| Journal | בין עבר לערב |
| Volume | 8 |
| State | Published - 2015 |